כרכוב

הכרכוב הוא עיטור המקיף את המזבח סביב. 'כרכוב' הוא שם כללי לדבר המקיף חפץ כלשהו.

שני סוגי כרכובים מצאנו בדברי חז"ל בקשר למזבח העולה שבמשכן:

א. כרכוב בדופן המזבח.

ב. כרכוב בגג המזבח.

כרכוב בדופן המזבח

בתורה נזכר המושג 'כרכוב' בקשר לדופן המזבח, ככתוב: "ונתת אותה [את הרשת] תחת כרכוב המזבח מלמטה, והיתה הרשת עד חצי המזבח". התנאים נחלקו אם אמה זו היתה מעוטרת בציורים, כלומר, האם הבונים עיטרו בציור את קיר המזבח, והכרכוב נועד לנוי ויופי המזבח, או שמא המדובר בסובב, המיועד להילוך הכהנים.

כרכוב בגג המזבח

לעומת הכרכוב בצידי המזבח, מצינו כרכוב, בשטח שעל גג המזבח, כלומר, מעין שביל ברוחב שתי אמות, המהלך בצמוד לקרנות מקרן לקרן, שבו היו הכהנים הולכים בהקיפם את אש המערכה. האמה הפנימית לקרנות – היא הכרכוב - נקראת "מקום הילוך רגלי הכהנים".

כרכוב המזבח בתמונה נראה המזבח במקדש, ובו שני מיני כרכובים: האחד: בדופן המזבח, כמין עיטור וציור מסביב, מעל חוט הסיקרא. השני: ריבוע המקיף את המזבח למעלה מקרן לקרן, והוא 'מקום הילוך רגלי הכהנים'.

בבית העולמים

יש מי שסובר, כי אף בבית עולמים היו ציורים על דופן המזבח באמה הסמוכה לחוט הסיקרא; ויש הכותבים, שמחלוקת התנאים היתה רק על המזבח במשכן, אולם בבית העולמים לא היו ציורים.

נתינת אברי מוסף של ראש חודש

במהלך ימות השנה הניחו את אברי קרבן התמיד והמוסף בחציו התחתון של הכבש - קודם שהיו מעלים אותם אל אש המערכה על גבי המזבח. לעומת זאת, איברי קרבן ראשי חודשים היו ניתנים על הכרכוב, זאת, כדי לפרסם שהוקבע ראש חודש. יש סוברים, כי הכוונה היא לכרכוב שבראש המזבח, שבמקום הילוך רגלי הכהנים; ויש סוברים, שהכוונה היא לסובב.