לשכת הפרוכת
לשכת הפרוכת: מקום איחסון פרוכות המקדש.
אחת מן הלשכות שמנו חכמים במקדש היא 'לשכת הפרוכת', בה נשמרו הפרוכות הרבות שהכין הממונה על הפרוכות לקבוע אותן בשערי המקדש[1]. בין פרוכות אלו ניתן למנות את הפרוכות שהבדילו בין הקודש לקדש הקדשים והוחלפו מדי שנה, אלו נשמרו בלשכה מיוחדת, וכן פרוכות שהכינו לשאר השערים. עוד מצינו, שהכינו במקדש פרוכות חילופיות עבור אלו שבפתחי העזרה, שאם תיטמא פרוכת אחת - תימצא מיד פרוכת חילופית. לחלק מן הפרוכות היתה קדושה מיוחדת, ומשום כך הועידו להן לשכה מיוחדת בתחומי העזרה.
תפקיד לשכת הפרוכת
'לשכת הפרוכת' נזכרת במשנה כאחד מן המקומות בעזרה שהופקד עליו משמר קבוע של לויים[2], ומקומה המדויק של לשכה זו אינו ידוע. מדברי התוספתא נראה, שנועדה לאיחסון פרוכות המקדש, וכמבואר שם: "שתי פרוכות היו שם [במקדש] אחת פרוסה [על הפתח] ואחת מקופלת [בלשכה]. נטמאת פרוסה - פורסין [במקומה] את המקופלת [המונחת בלשכה]"[3]. באשר לפרוכת קדש הקדשים נאמר שם: "מערב יום הכפורים מכניסין את החדשה [המוכנה לכך כשהיא מקופלת בלשכה] ומוציאין את הישנה [הפרוסה ושמים אותה בגניזה]"[4]. יש מן הראשונים המסביר את לשון המשנה בעניין הפרוכות - "ושתים עושין בכל שנה ושנה"[5], שמטרת עשייתן היתה "להבדיל בין הקדש לקדש הקדשים"[6], ופרוכות אלה היו מוכנות בלשכה לתלות אותן במקומן לקראת יום הכיפורים. מאידך, יש מן האחרונים שפירש, שהטעם בעשיי שתי פרוכות, משום שכל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים להחלפה, כדי שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן[7].
לשכת אורגי הפרוכות
מדברי חז"ל והראשונים עולה, שהיתה לשכת פרוכת נוספת המיועדת לאריגת הפרוכות, ועל לשכה זו היה ממונה, וכלשון חז"ל - "אלעזר [ממונה] על הפרוכת"[8]. עוד כתבו הראשונים בעניין זה: "זה שעל הפרוכת ממונה על כל אורגי הפרוכות והרוקמין בהן, שיהיו מוכנות להיכל ולשערים"[9]. מסתבר שללשכה זו נדרש שטח נרחב, שכן היו אורגים בה פרוכות בגודל ארבעים אמה[10], ומבואר במשנה (בלשון גוזמא) ששלש מאות כהנים היו מטבילים את הפרוכת הגדולה[11]. כן ארגו שם פרוכות קטנות יותר שאורכן עשרים אמה. אריגה זו נעשתה על ידי נשים הבאות יום יום לעשות את מלאכתן, כמובא בגמרא – "נשים האורגות בפרוכות, נוטלות שכרן מתרומת הלשכה"[12]. ברור, שאשה בטומאתה אינה נכנסת לעזרה, וכבר שאלו חכמים - "אשה בעזרה מנין?"[13], ואם נשים רבות נכנסו ויצאו בעזרה לאריגה הפרוכות, מה פשר התמיהה. לאור האמור יש לומר, שהיתה לשכה לאריגת פרוכות מחוץ לעזרה, כגון בהר הבית, או מחוץ למקדש.
בציור נראות נשים בלשכת הפרוכת, בעת מלאכתן באריגת פרוכת עבור המקדש. מדובר במלאכה מורכבת, שכן, הפרוכות נעשו 'מעשה רוקם' ו'מעשה חושב', ועסקו בהן מומחים לטויה, אריגה, צביעה, רקמה ועוד. באשר למיקום הלשכה, נאמרו בעניין זה דעות שונות. מלשון המשנה ברור שהיתה לשכה אחת בתוך העזרה לאיחסון הפרוכות. מאידך לאור המלאכה הרבה המוטלת על עובדי לשכה זו, גודלן של הפרוכות, וריבוי החומרים, נראה שהיתה לשכה נרחבת גם מחוץ למקדש.
הלשכה, האורגים, הממונה והשומר
בדברי חז"ל מובא, שבמקדש היו שלש עשרה פרוכות: "שבעה כנגד שבעת שערי העזרה, אחד בפתח האולם, אחד בפתח היכל*, שנים בדביר ושנים כנגדם בעליה"[14]. הכנת פרוכות אלו והטיפול בהן במשך השנה היו מלאכה מורכבת, הן בגלל מידתן והן בגלל עוביין[15]. כמו כן היו הפרוכות מורכבות מרבבות חוטים, מכאן שהטיפול היום יומי בהן, כגון, החלפת חוטים קרועים, כיבוס הפרוכות[16] וכד', חייב את קיומה של לשכה פעילה ובה אורגים קבועים שהועסקו באריגה ובצביעה, ברקמה ושאר מלאכות הצריכות מומחיות מיוחדת. כן נדרשו אורגים, רוקמים וצבעים לעניין בגדי כהונה, ויש מקום לומר, שאורגים אלו אף הם היו בלשכה זו. על כל בעלי מלאכה אלה ראו חכמים להפקיד ממונה בשם אלעזר – כנ"ל. לאור האמור יש לומר, שמשום כך הופקד שומר בן לוי על הלשכה שבתוך תחומי העזרה, זאת, מפני קדושת הפרוכות שהכינו בה לפתחי המקדש, וכן עבור אלו שנגנזו בה. לעומת זאת, לשכה שניה היתה מחוץ לעזרה, וזו שימשה לאריגה, לרקמה, לצביעה, לתיקונים ולשאר המלאכות.
השמירה על הלשכה
כאמור, לשכת הפרוכות נמנית בין עשרים ואחד המקומות שהלויים היו שומרים עליהם, ביום ובלילה כלשון המשנה - "בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש... ולויים בעשרים ואחד מקום... אחד בלשכת הפרוכת"[17]. באחרונים הובאו מספר טעמים לשמירה זו: יש אומרים שמטרת השמירה היתה לתת כבוד לפרוכות קדש הקדשים שנתקדשו בקדושה יתירה, שכן, הזאת הדם ביום הכיפורים היתה על הפרוכת בין שני בדי הארון[18], ומשום כך, ככל הנראה היו טעונות שמירה. ויש מי שפירש, שהשמירה נועדה למנוע גניבות מלשכה זו שהיו בה חומרים יקרים[19]. טעם נוסף לשמירה: כדי שלא יבוא אדם טמא ויטמא את הפרוכות[20]. עוד טעם אפשרי לשמירה, זו העובדה שבמקום זה מצויים חומרים דליקים, ויש צורך בשמירה כדי למנוע היווצרות דליקה העלולה לסכן את המקדש[21].
הערות שוליים
- ↑ ובסך הכל שלש עשרה פרוכות.
- ↑ מידות א, א.
- ↑ תוספתא שקלים ג, טו.
- ↑ תוספתא שם.
- ↑ משנה שקלים ח, ה.
- ↑ רמב"ם כלי המקדש ז, טז.
- ↑ באר שבע תמיד כט, ב; על פי חגיגה כג, ב.
- ↑ ירושלמי שקלים ה, א.
- ↑ רמב"ם כלי המקדש ז, טז.
- ↑ במשנה שקלים (ח,ה) הובאו פרטים נוספים אודות הפרוכת, וכגון: "ומשמונים ושתים רבוא נעשית [הפרוכת]". יש שפירשו (המפרש לתמיד כט, א; והשטמ"ק שם) שהכוונה למספר הנשים שהועסקו במלאכת הכנת הפרוכות. אין לדבריו מקור, וקשה לקבל פירוש זה, שכן קשה להעלות על הדעת לשכה במקדש שיכולה להכיל מספר זה של עובדות. לכן נראים יותר הפירושים האחרים (רש"י, ריבב"ן לשקלים שם, רע"ב, תפאר"י לשקלים אות לג', ועוד) שהכוונה במספר זה למניין חוטי השתי והערב שבפרוכת. עוד יש מי שפירש, שהכוונה למספר דינרי הזהב שפרוכת אחת עלתה (רמב"ם, מאירי ורא"ש).
- ↑ שקלים ח, ה.
- ↑ כתובות קו, א.
- ↑ קידושין נב, ב.
- ↑ יומא נד, א.
- ↑ שכן הפרוכות הגדולות רוחבן ארבעים על עשרים אמה, ועוביין טפח.
- ↑ חוץ משתי הפרוכות שהבדילו בין הקודש לקודש הקודשים, שאותם החליפו כל שנה לאחר שהשחירו מעשן הקטורת וכדלהלן – שאר הפרוכות במקדש עברו כיבוס אם היה צורך לנקות אותם.
- ↑ משנה מידות א, א. רמב"ם בית הבחירה ח, ט.
- ↑ ראה יומא נד, א.
- ↑ עזרת כהנים מידות א, א.
- ↑ שם.
- ↑ מחזור המקדש לנשים, הרב ישראל אריאל שליט"א.