מזרק

מתוך ויקימקדש

מזרק: כלי לקבלת הדם וזריקתו על המזבח.

בין הכלים הנזכרים בעשיית מזבח העולה הוא המזרק[1]. בתיאור קרבנות הנשיאים נזכר, כי הם הביאו "מזרק אחד כסף"[2]. בתוך המזרק היו מקבלים את הדם של הקרבנות, ומשם היו זורקים אותו על גבי המזבח[3].

ממה היה עשוי המזרק?

מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש
בתמונה נראה מזרק גדול, שנעשה ב'מכון המקדש', המכיל בקרבו את דם הפר (כארבעה ליטרים דם). במזרק זה, ניתן גם לערבב את דם הפר ודם השעיר של יום הכיפורים.

בתיאור הכלים שנעשו עם מזבח העולה נאמר, כי המזרקים עשויים מנחושת[4]. כך גם נאמר לגבי שלמה המלך, שחירם הכין עבורו מזרקי נחושת לבית המקדש[5]. פרט לכך, שלמה המלך הכין מאה מזרקי זהב[6]. בקרבנות הנשיאים נזכרו מזרקים עשויים כסף[7]. עוד מצינו, שבימי בית שני החזיר כורש לעם ישראל כלים שנלקחו מהמקדש, ביניהם שלושים "כפורי זהב", כלומר, מזרקי זהב, כן החזיר להם ארבע מאות מזרקי כסף[8]. בימי בית שני הוסיפו מזרקי כסף וזהב, ומתואר בהקרבת הפסח, כי הכהנים היו מחזיקים 'בזיכים' לקבלת הדם, כשהכהנים מסודרים בשורות נפרדות ומעבירים את הדם במזרקים למזבח: שורה שכולה כסף, כסף, ושורה שכולה זהב, זהב[9].

כפורי כסף וכפורי זהב

הכינוי בספר עזרא למזרקים הוא "כפורי", שהוא לשון קינוח, שכן היו היו מקנחים את הדם בשפת המזרק[10].

שולי המזרק

לא היה למזרק תחתית ישרה למטה, אלא תחתית מחודדת, שכן, דם הבהמות נקרש במהירות, לפיכך היה המזרק עם תחתית מחודדת, כדי שלא יניחו אותו על הרצפה ובכך יקרש הדם ויפסל לזריקה[11].

מן המדרש

'מזרק אחד כסף' - לכפרה על מכירת יוסף למצרים

"'מזרק אחד כסף' - זה היה יוסף, שנזרק מאביו ונמכר למצרים. 'אחד' - שהיה מלך במצרים... שנאמר: 'ויוסף הוא השליט על הארץ'. 'כסף' - על שם - 'כסף נבחר לשון צדיק', שעל ידי חכמתו זכה למלכות... 'שבעים שקל בשקל הקדש' - שבא גבריאל... ולימדו שבעים לשון... 'שניהם מלאים סולת'... יעקב ויוסף שניהם היו צדיקים גמורים" (במדבר רבה נשא יד).

הערות שוליים

  1. שמות כז, ג.
  2. במדבר פרק ז.
  3. ראה לדוגמא: יומא פרק ה משנה ד.
  4. שמות שם.
  5. מלכים א' ז, מה: "נחושת ממורט".
  6. דברי הימים ב' ד, ח.
  7. במדבר שם.
  8. עזרא א, י.
  9. משנה פסחים סד, א.
  10. זבחים כה, א וראה ברש"י שם ד"ה כפורי, וברמב"ם מעשה הקרבנות ד, ח.
  11. משנה פסחים סד, א. ובגמרא סד, ב. וברמב"ם קרבן פסח א, יג.