סכין

סכין: כלי שחיטה לשחיטת בהמות קדשים. הסכין במקדש משמש לשחיטת הבהמות המובאות כקרבן על המזבח. יש אומרים שלסכינים במקדש היה מקום איכסון מיוחד בבית החליפות, שבאולם הכניסה להיכל.

להלן דיניו השונים של הסכין. סכין קדשים: כל הקדשים נשחטים לכתחילה בסכין שהוא כלי שרת, כלומר, סכין מקודש לתפקידו. אולם בדיעבד ניתן לשחוט גם בכלי שאינו כלי שרת, ואפילו בעזרת קנה סוף שאינו כלי, עם זאת כשר בדיעבד.

השחיטה בסכין כשרה לשחיטת בהמות בלבד, אך בעופות קדשים אין לשחוט בסכין, אלא מולקים אותם בצפורן. סכין השחיטה: סכין השחיטה צריך להיות חד וחלק כסכין של שחיטת חולין.

שיעור הסכין כלשהו, אך אסור שיהיה דק כמו "ראש האיזמל הקטן", שנוקב את הבהמה ולא שוחטה. בדיקת סכינים במקדש בציור נראה אדם הבודק סכין במקדש לפני שחיטת הקרבנות.

סכין שנפגמה מעט משחיזים מחדש, סכין שפגימתה חמורה נגנזת בבית החליפות. סכין שנפסלה: סכין שנשמטה מן הניצב או נפגמה "פגימה גדולה שתיקון השחזתה ניכר", אין מתקנים אותה ולא משחיזים אותה,

אלא גונזים אותה במקום מיוחד במקדש הנקרא: 'בית החליפות'*, והטעם לכך הוא: 'שאין עניות במקום עשירות'*. עם זאת, סכין רגילה שנפגמה מעט, משחיזים אותה וממשיכים לשחוט בה, כדרכם של השוחטים.

ומובא בגמרא: "סכין מטרפת היתה במקדש, ונימנו עליה כהנים וגנזוה", ופירשו הראשונים: "שהיתה רכה ליפגם פגימות דקות תמיד ומטרפת את הקדשים", ולכן גנזוה, ללמדנו, שסכין שוחטים רגילה, משחיזים אותה ושוחטים בה.

בית החליפות – החלונות לגניזת סכינים סכיני שחיטה שנפסלו בגלל פגימה חמורה נגנזו ב'חלונות' מיוחדים בבית החליפות ב'אולם' שבכניסה להיכל. בציור נראה כהן המביא סכין שנפסלה להניח אותה בגומחה שבכותל. (ראה גומחות בכותל האולם.)