פרוע ראש

פרוע ראש: איסור גידול שיער לכהנים.

נאמר בתורה בעניין כהן גדול: "את ראשו לא יפרע". משם למדו חכמים אודות האיסור הכללי על כהנים להכנס לעזרה כשהם פרועי ראש, וכתבו הראשונים: "הזהיר הכהנים מהכנס למקדש מגודלי שער... והוא אומרו יתברך: 'ראשיכם אל תפרעו'... וביחזקאל ביאר: 'ופרע לא ישלחו'... ולא תחשוב שאמרו לאלעזר ואיתמר 'ראשיכם אל תפרעו'... בעבור [אבל על] המת לבד... לכן באר בכהן גדול, שזה בעבור העבודה, כדי שיהיה נאה. והעובר על לאו זה - במיתה, כלומר, בששימש והוא פרוע ראש.... אולם כשנכנס למקדש והוא פרוע ראש ולא עבד - הרי הוא באזהרה ולא במיתה".

גדר האיסור

למדו חכמים מן הפסוקים, שכשם שכהן שתוי יין אסור בעבודה, ואם עבד - חייב מיתה בידי שמים, כך גם כהן פרוע ראש שעבד חייב מיתה בידי שמים. מאידך, בשונה מאיסור שתויי יין, כהן פרוע ראש שעבד אינו מחלל את העבודה, ואף על פי שחייב מיתה – עבודתו כשרה.

האיסור לכהן גדול ולכהן הדיוט

תספורת לפרוע ראש
בציור נראה כהן המספר את חברו, כשהגיע לעבוד במשמרתו במקדש, ונמצא פרוע ראש. הכהן מספר אותו לקראת כניסתו לעבודה בעזרה.  

איסור גידול השיער נאמר ביחס לכהן הדיוט שלא הסתפר שלושים יום, והגיע לעבוד במקדש. לעומת זאת, כהן היושב בביתו או בכל מקום אחר ואינו עובד במקדש – אינו עובר על איסור גידול "פרע שער ראשו".

יתר עליו כהן גדול, שהאיסור לגדל שיער נאמר בו כאיסור תמידי, שהרי הלכה היא שרוב זמנו הוא מצוי במקדש, ולכן מה שנאמר בו: "את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום", הכוונה היא באופן תמידי. יש מן הראשונים שכתבו, שהאיסור שנאמר לכהן גדול שלא יגדל פרע את ראשו בתמידות – איסור זה נאמר אף בכהן הדיוט. והביאו ראיה לדבריהם מן ההלכה, שיש חובה על הכהן להסתפר אחת לשלושים יום. אולם, באחרונים מבואר, שהדברים אמורים רק באשר לכהן העובד במקדש דרך קבע, ולא לכהן הבא לעבוד במשמרתו במקדש אחת לעשרים וארבע שבועות.

עוד מובא באחרונים, שאיסור זה אינו נוהג שלא בפני הבית.

איסור פרוע ראש – האם נאמר גם לישראל?

כתבו הראשונים: "וכן אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להכנס למקדש כולו [בעזרה] מתחילת עזרת ישראל ולפנים – כשהוא... פרוע ראש דרך ניוול... אף על פי שאינו באזהרה, שאין זה כבוד ומורא לבית הגדול והקדוש שיכנס בו מנוול". נמצא, לדעה זו, שאיסור פרוע ראש מתייחס גם לאדם מישראל ולא רק לכהן. באחרונים מבואר, שאין מקור בתלמוד לאיסור זה, אך הדבר נלמד מסברה מן האיסור הכללי של מורא מקדש. עוד כתבו שאיסור זה אינו כולל גידול שיער שאינו בצורה מנוולת, כגון מי שגידל שערו עד שנעשה מחלפת, ולשיטה זו מותר להיכנס למקדש עם שיער ארוך כשהוא מסודר כיאות.

איסור 'פרוע ראש' – היכן?

נחלקו הראשונים היכן חל איסור 'פרוע ראש' במקדש, ושלש שיטות נאמרו בדבר:

א. האיסור מתחיל כשהכהן נכנס מהמזבח ולפנים והנכנס לוקה.

ב. האיסור מן התורה הוא רק על המזבח וההיכל, ואילו שאר המקומות אסורים מדרבנן.

ג. מן התורה אין איסור כניסה של 'פרוע ראש' למקדש, ולא נאמר אלא לכהן בעבודתו. עם זאת, יש איסור כניסה מדרבנן, וזאת, דווקא בתחום המזבח וההיכל.

המושג 'פרע' והגדרתו

בנבואת יחזקאל מצינו תיאור אודות הכהנים העובדים המקדש – "ראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו, כסום יכסמו את ראשיהם". ופירשו הראשונים על דרך הפשט: "'ראשם לא יגלחו' - לא יגלחו כל שער הראש [כמין קרחת]". "'ופרע לא ישלחו' [מאידך] לא יגדלו השער משלשים יום ואילך", אלא - "'כסום יכסמו את ראשיהם' - ישוו את הגלוח; לא יגלחו מכל וכל, ולא ישלחו פרע, אלא בעניין השווה - אחד לשלשים יום". עוד הוסיפו מדברי חכמים: "'כסום יכסמו' - כתספורת של בן אלעשה - ראשו של [השיער] זה - בצד עקבו של זה". ופירוש שלישי: "כסום יכסמו" אינו אלא לשון תספורת. תספורת זו מבוארת בדברי אחד מן הראשונים, המסביר את המושג 'פרע': "'ופרע לא ישלחו' - לא יתנו שילוח לשער, כלומר: לא יאריכו שער להיות משלח לפניהם [על המצח] ולאחריהם [על העורף]. 'כסום יכסמו את ראשיהם' - אין להם לגדל אלא כשיעור כיסוי הראש [שיער צמוד לראש] והוא שלשים יום כנזירות". עוד מצינו בפרשנים, שהפסוק אמור על כל הכהנים, הן כהן גדול והן כהן הדיוט: ומקור לדבריהם בדברי חז"ל בעניין אבשלום, הדורשים את הפסוק: "לימים אשר יגלח": "רבי נהוראי אומר: מגלח אחד לשלשים יום כדרך שהכהנים מגלחים, שנאמר: 'כסום יכסמו את ראשיהם'". לשיטה זו החיוב להסתפר מדי שלושים יום אמור בכל כהן הדיוט.

תספורת בן אלעשה

באשר לתספורת המיוחדת הנזכרת בגמרא – "שער זה בצד עיקרו של זה, וזו היא תספורת של בן אלעשא", פירשו הראשונים: "'כסום יכסמו' - ככוסמת הזו שסדורין [הגרעינים] בשיבולת, ראשו של זה לצד עיקרו של זה", ופירשו ש'תספורת אלעשה' המיוחדת, נאמרה לכל הכהנים, כך גם עולה מדברי ראשונים אחרים, שתספורת זו נוהגת הן בכהן גדול והן בכהן הדיוט, וכפי שכתבו: "תספורת זו היתה לכהנים בלבד [ולא לישראלים] משום, שנאמר בהם: 'כסום יכסמו את ראשיהם'". מאידך, יש שכתבו, שתספורת זו נוהגת רק בכהן גדול, ומה שנאמר ביחזקאל, שתהיה נוהגת בכהן הדיוט, הכוונה היא לעתיד לבוא, ו"לעתיד נאמר, שתהא תספורת של כהן הדיוט כתספורת של כהן גדול".