גביעים

גביעים הם אחד משלושת עיטורי המנורה העשויה זהב.

הגביעים במנורה
עשרים ושנים גביעים היו במנורה, שלשה גביעים בכל קנה ומעליהם כפתור ופרח. בתמונה נראים הגביעים כשהם משוקדים (יש לשים לב לצורת השקדים שעליהם).

נאמר בתורה: 'ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה… גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו'^[1]. למנורה ארבעים ושנים עיטורים והם: גביעים, כפתורים ופרחים. קישוטים אלו הם חובה במנורת זהב אך במנורה העשויה ממתכת אחרת אין חובה לעשותם^[2].

צורת הגביע

בדברי חז"ל מובא, שהגביע דומה לכוס ידועה המיוצרת באלכסנדריה^[3] כלומר, כוס שפיה רחב ותחתיתה הולכת וצרה^[4]. כמו כן הגביעים 'משוקדים', כלומר, כל גביע מעוטר בצורת שקדים ובליטות^[5] לנוי^[6]. הגביעים שווים בשיעורם^[7].

מיקומם ומספרם

שמבין ארבעים ושנים העיטורים במנורה תופסים הגביעים את הרוב, כלומר, עשרים ושנים גביעים. שלושת הגביעים קבועים זה מעל זה, וסדורים בקנה בסדר דלהלן: בתחתית - שלשה גביעים. מעליהם כפתור אחד. מעל הכפתור – פרח אחד. וכך לכל שבעת הקנים, ובסך הכל עשרים ואחד גביעים. הגביע העשרים ושנים מקומו נקבע בקנה האמצעי בגובה חמישה טפחים מקרקעית ירך המנורה^[8].

חסרון גביע מעכב, המספר עשרים ושנים מחייב, ואם חסר גביע אחד מן המנין המנורה פסולה, וכלשון חז"ל: 'גביעים מעכבין זה את זה'^[9]. במה דברים אמורים? - במנורה העשויה זהב, אך במנורה העשויה ממתכות אחרות אין חובה לעשות גביעים^[10].

הערות שוליים

↑ שמות כה, לא.
↑ מנחות כח, א. רמב"ם בית הבחירה ג, ד.
↑ ברייתא דמלאכת המשכן פ"י, מנחות כח, ב.
↑ רמב"ם פירוש המשניות מנחות ג, ז. הלכות בית הבחירה ג, ט. אולם רש"י כתב שהגביעים דומות לכוסות זכוכית ארוכים וקצרים. ועיין רשב"ם על התורה, שהגביעים שקועים בקנה כלומר שהיו בקנה גומות גומות.
↑ נאמר בתורה שמות כה, לג.: 'שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה'. ובברייתא דמלאכת המשכן וביומא נב, ב. וכן בתוספתא שם מובא, שזה אחד מן המקראות שאין להם הכרע. וברמב"ם הלכות בית הבחירה ג, ב. כתב להלכה, שבגלל שאין הכרע בדבר, לפיכך מספק יש לעשות את כל הגביעים הכפתורים והפרחים כשהם משוקדים. וברש"י שם פסוק לג, כתב בפירושו: 'משוקדים - מצויירים שקדים'. ואילו הרמב"ם בפירוש המשניות מנחות ג, ז. כתב, שמשוקדים, הכוונה לבליטות, כלומר להכות בקורנס על המתכת עד שהכל נעשה שקדים שקדים.
↑ רש"י על התורה שמות כה, לא. אולם עיין בחזקוני שם שכתב פירוש מחודש, שהיה לגביעים תפקיד לצבור את השמן המתמצה מהנר עד לגביע התחתון.
↑ רמב"ם פירוש המשניות מנחות ג, ז.
↑ ברייתא דמלאכת המשכן י, וכן מנחות כח, ב. וראה רמב"ם הלכות בית הבחירה ג, י. וכן בפירוש המשניות מנחות ג, ז. ראה מנחות שם, ובסוגיא מתקיים דיון בשאלה, כיצד משתלבים הגביע, הכפתור והפרח בטפח אחד. עיין ערך 'קנים', שם יידון הנושא בהרחבה.
↑ תוספתא מנחות ו, יא. מנחות כח, ב. רמב"ם הלכות בית הבחירה ג, ב-ג.
↑ מנחות שם רמב"ם שם.

[הערה1-1] שמות כה, לא.

[הערה2-2] מנחות כח, א. רמב"ם בית הבחירה ג, ד.

[הערה3-3] ברייתא דמלאכת המשכן פ"י, מנחות כח, ב.

[הערה4-4] רמב"ם פירוש המשניות מנחות ג, ז. הלכות בית הבחירה ג, ט. אולם רש"י כתב שהגביעים דומות לכוסות זכוכית ארוכים וקצרים. ועיין רשב"ם על התורה, שהגביעים שקועים בקנה כלומר שהיו בקנה גומות גומות.

[הערה5-5] נאמר בתורה שמות כה, לג.: 'שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה'. ובברייתא דמלאכת המשכן וביומא נב, ב. וכן בתוספתא שם מובא, שזה אחד מן המקראות שאין להם הכרע. וברמב"ם הלכות בית הבחירה ג, ב. כתב להלכה, שבגלל שאין הכרע בדבר, לפיכך מספק יש לעשות את כל הגביעים הכפתורים והפרחים כשהם משוקדים. וברש"י שם פסוק לג, כתב בפירושו: 'משוקדים - מצויירים שקדים'. ואילו הרמב"ם בפירוש המשניות מנחות ג, ז. כתב, שמשוקדים, הכוונה לבליטות, כלומר להכות בקורנס על המתכת עד שהכל נעשה שקדים שקדים.

[הערה6-6] רש"י על התורה שמות כה, לא. אולם עיין בחזקוני שם שכתב פירוש מחודש, שהיה לגביעים תפקיד לצבור את השמן המתמצה מהנר עד לגביע התחתון.

[הערה7-7] רמב"ם פירוש המשניות מנחות ג, ז.

[הערה8-8] ברייתא דמלאכת המשכן י, וכן מנחות כח, ב. וראה רמב"ם הלכות בית הבחירה ג, י. וכן בפירוש המשניות מנחות ג, ז. ראה מנחות שם, ובסוגיא מתקיים דיון בשאלה, כיצד משתלבים הגביע, הכפתור והפרח בטפח אחד. עיין ערך 'קנים', שם יידון הנושא בהרחבה.

[הערה9-9] תוספתא מנחות ו, יא. מנחות כח, ב. רמב"ם הלכות בית הבחירה ג, ב-ג.

[הערה10-10] מנחות שם רמב"ם שם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]