כפתור
כפתור הוא אחד משלושת סוגי עיטורי המנורה העשויה זהב. נאמר בתורה: "ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה... גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו"[1].
למנורה ארבעים ושנים עיטורים, והם: גביעים, כפתורים ופרחים, וכולם מעכבים זה את זה[2]. עיטורים אלה, חובה לעשותם כשהמנורה נעשית מזהב, אך אין חובה לעשותם במנורה העשויה ממתכת אחרת[3].
צורת הכפתור
הכפתורים דומים לתפוחים הבירותיים[4], או הכרתיים[5]. יש מפרשים, שתפוחים אלה ארוכים מעט כמו ביצה, המתעגלת בשני קצותיה[6]. ויש מפרשים, שעוביים יותר מרוחבם[7].
גובהו של כל כפתור היה טפח, פרט לכפתור התחתון בגוף המנורה שהיה צר יותר, שכן, בטפח אחד שם נכללו שלשה עיטורים - גביע, כפתור ופרח[8].
משוקדים
נאמר בתורה: "ובמנורה ארבעה גביעים, משוקדים כפתוריה ופרחיה"[9].
כלומר, היו בכפתורים צורת שקדים[10]. בדברי חז"ל מובא, כי אין להכריע אם המילה "משוקדים" מתייחסת לגביעים, או לכפתורים ולפרחים[11]; ויש שביארו שמספק יש לעשות את כולם משוקדים[12].
מאידך יש מי שכתב, שלאחר שנקבעו טעמי המקרא, ועל המילה 'גביעים' מופיעה אתנחתא, אין להסתפק בדבר, וממילא לשון 'משוקדים' בפסוק זה מכוון לכפתורים ולפרחים[13].
יש מחלקים בכפתורים, בין הקנה המרכזי של המנורה בקצה האמצעי, שם הכפתורים משוקדים, לבין שאר הקנים, שם הכפתורים אינם משוקדים[14].
הכפתור שבתמונה לקוח ממנורת הזהב שנעשתה על ידי מכון המקדש. על גבי הכפתור מגולפים עיטורים ובליטות, כדי לקיים את הפסוק "משוקדים כפתוריה ופרחיה",
חלק מן הבליטות נראה בצורת שקד. מעל הכפתור נראה הפרח, ה'צומח' מתוך הכפתור, ומתוך הפרח 'צומח' נר המנורה, אף הוא משוקד.
מספרם ומיקומם
אחד עשר מבין ארבעים ושנים העיטורים הם כפתורים.
מיקום הכפתורים כדלהלן: בקנה האמצעי היו חמישה כפתורים בסך הכל: הכפתור התחתון הוא הכפתור הנמצא בטפח אחד יחד עם עוד גביע ופרח,
כפתור זה נקבע בטפח הששי כשמודדים מתחתית המנורה. אחריו נקבעו לאורך הקנה האמצעי שלושה כפתורים נוספים. מכל כפתור יוצאים שני קני המנורה לצדדים.
כפתור חמישי נקבע בראשו של הקנה האמצעי, מעל לשלושת הגביעים שהיו שם, ומתחת לפרח. ששת הכפתורים האחרים, היו בראשי שאר קני המנורה, מעל לשלושת הגביעים ומתחת לפרח.[15] מן המדרש 'כפתור ופרח' – עידוד לאומר דבר חכמה "רבי חנינא בשם רבי נהוראי אמר: כשהיה אומר אדם דבר הגון לפני רבי טרפון היה אומר: 'כפתור ופרח', כלומר, דבר דבור זה על אופניו ככפתור עם הפרח שלו, וכשהיה אומר דבר של בטלה, היה אומר, 'לא ירד בני עמכם' [בני מלשון בינה] כלומר, לא תצטרף בינתי עמכם". (שכל טוב בראשית מד).
השימוש במושג 'כפתור ופרח' בא לומר, שחכם זה יודע לקחת דברים סתומים ככפתור שבמנורה ולפענח אותם, באופן שמן הכפתור יוצא לבסוף פרח נאה, היינו פרח המביא אור לעולם.
הערות שוליים
- ↑ שמות כה, לא.
- ↑ רמב"ם בית הבחירה ג, ג.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פרק ט; רמב"ם שם ג, ד.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פרק י; רמב"ם שם ג, ט (וראה במנחות סג,א).
- ↑ מנחות כח, ב. רש"י מנחות שם ד"ה תפוח, וכינוי זה הוא על שם מקומם.
- ↑ רמב"ם שם: "כביצה ששני ראשיה כדין", והשווה ללשונו בהלכות מאכלות אסורות ג, יח. ובפירושו למשנה במנחות ג, ז: "קרוב לתבנית ביצת העוף".
- ↑ סמ"ג עשה קסג בשם רש"י ור"ח; ערוך ערך תפוח.
- ↑ מנחות שם; רמב"ם שם ג, י.
- ↑ שמות כה, לד.
- ↑ רמב"ם שם ג, ב. רשב"ם ואבן עזרא שם. ולשון רש"י: "מצויירין היו", וייתכן שלהבנתו השקדים הם כינוי לעיטורים, אך לא בהכרח של שקדים (וראה פירוש נוסף באבן עזרא שם, מלשון "שוקד אני").
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם; יומא נב, ב.
- ↑ כסף משנה בביאור דברי הרמב"ם שם.
- ↑ ראה בתורה תמימה שם. וראה עוד בדבריו, שהביא סברה לחלק בין הכפתורים שבגוף המנורה בקנה האמצעי, לבין שאר הכפתורים.
- ↑ משנה למלך על הרמב"ם שם, בביאור דעת רש"י (וכך רוצה לומר בתורה תמימה שם).
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם; מנחות שם; רמב"ם שם ג, י.