פרח
פרח הוא אחד מעיטורי הזהב שבמנורה - אשר צורתו דומה לפרח.
נאמר בתורה: "ועשית מנורת זהב טהור... גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו"[1]. התורה מצוה לעטר את מנורת הזהב בשלשה עיטורים: גביעים, כפתורים ופרחים. במנורה נמנו ארבעים ושנים עיטורים, ומתוכם תשעה פרחים, כלומר, בקנה האמצעי שלושה פרחים, ועל כל קנה מששת הקנים האחרים פרח אחד[2].
צורת הפרחים
בדברי חז"ל מובאים שני תיאורים עיקריים לצורת הפרחים, תיאור אחד מדמה את הפרחים "כמין פרחי העמודים"[3], תיאור אחד מדמה את הפרחים לשושנה[4]. יש מן הראשונים שפירשו, שהפרחים נעשו תוך שימוש בשתי הצורות המתוארות במקורות, היינו: "כמו פרחי העמודים [הכותרות שרגילים לעטר את ראשי עמודי האבן] שהן כמין קערה ושפתה כפולה לחוץ"[5]. עוד הוסיפו, שנעשו בצורת - "פרח כתבנית נץ השושן"[6]. פירוש זה משלב את שני התיאורים, ולדעה זו, הפרח הוא גוף בעל נפח וצורה ממשית של פרח הבולט מן הקנה. לעומת זאת יש שפירשו שהפרח אינו אלא ציור, כלומר, רישומים עדינים של פרחים המעטרים את המשטח החלק של המנורה, ואין מדובר בקישוט בולט[7].
מספר הפרחים ומיקומם
חכמים לומדים מן הפסוקים שהיו במנורה תשעה פרחים, ככתוב: "ופרחיה"[8] - מכאן שהיו על הקנה המרכזי שני פרחים. עוד נאמר: "בקנה האחד כפתור ופרח"[9] - מכאן שעל כל אחד מששת הקנים היה פרח אחד. ושוב נאמר: "עד ירכה עד פרחה"[10] - הרי פרח נוסף[11]. לאור האמור, היו בקנה האמצעי שלושה פרחים: הפרח האחד נקבע בתחתית המנורה סמוך לירך. הפרח השני היה גבוה ממנו - בקנה האמצעי בטפח השלישי מעל הירך, פרח זה היה צמוד לגביע וכפתור שמעליו. הפרח השלישי בקנה האמצעי נקבע בטפח העליון של הקנה, ובו קבוע הנר והשמן[12].
אמרו חכמים, ש"הפרחים מעכבים זה את זה", כלומר שאם חסר אפילו פרח אחד המנורה פסולה[13]. זאת דווקא במנורת זהב, אבל אם עשה מנורה משאר מתכות אין צורך לעשות בה קישוטים, ואם עשו פרחים וחסר אחד אינו פוסל[14].
הפרח ש'בטפח המעוטר'
בקנה האמצעי שבמנורה קיים טפח שבו נקבעו שלשה עיטורים יחד: גביע, כפתור ופרח. יש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שהעיטורים בטפח זה היו קטנים מהרגיל ומצומצמים לתוך טפח, בניגוד לשאר העיטורים במנורה[15].
פירוש אחר: בטפח זה הקיפו את הקנה בעיטורים שונים: מצד אחד – גביע, מצד שני – כפתור, ומצד שלישי – פרח, ושלשתם תלויים מסביב[16].
פירוש נוסף: את הפרח בטפח זה יש לחלק את העיטורים באופן מדוקדק, באופן שחלקו התחתון של הפרח ייקבע ב'טפח המעוטר', וחלקו העליון יימשך ויטפס כלפי מעלה, אך זאת בלא שיתכסה הקנה לגמרי[17].
הפרח שבירך
בעשיית פרח זה נאמרו שתי דעות:
האחת: הירך עצמו מעוטר סביב בקישוטי פרח[18].
השניה: שהפרח הוא חלק ממשטח הירך ומטפס ועולה מעט על הקנה האמצעי[19].
הערות שוליים
- ↑ שמות כה, לא; ראה ערך 'מנורה'.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פרק י; מנחות כח, ב; רמב"ם בית הבחירה ג, א; ג, ג.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן שם; מנחות כח, ב.
- ↑ תרגום אונקלוס על שמות כה, לא; פירוש רס"ג על שמות כה, לא.
- ↑ רמב"ם בית הבחירה ג, ט.
- ↑ רמב"ם פירוש המשנה מנחות ג, ז.
- ↑ רש"י שמות כה, לא. וראה ספר מנורת זהב טהור פרק כא.
- ↑ שמות כה, לד.
- ↑ שמות כה, לג.
- ↑ במדבר ח, ד.
- ↑ מנחות כט, א.
- ↑ מנחות כח, ב; ברייתא דמלאכת המשכן פרק י; רש"י שמות כה, לה; רמב"ם בית הבחירה ג, א-ב; ג, י.
- ↑ מנחות שם; ברייתא דמלאכת המשכן שם; רמב"ם שם ג, ג.
- ↑ מנחות כח, א; רמב"ם שם ג, ד.
- ↑ תוספות מנחות כח, ב ד"ה וטפח.
- ↑ רש"י מנחות כח, ב ד"ה וטפח שבו.
- ↑ אפשרות בדעת הרמב"ם, ראה ספר מנורת זהב טהור פרק כד.
- ↑ דעת רש"י, ראה שמות כה, לה . וראה בספר מנורת זהב טהור שם.
- ↑ אפשרות בדעת הרמב"ם, ספר מנורת זהב טהור שם.