המורם מאיל נזיר
'המורם מאיל נזיר' הוא כינוי לחלקים מאיל-נזיר הניתנים לכהן למאכל.
בציור נראים הכהנים כשהם מכינים את הנזירים לקראת התנופה לפני ה'. בחלק הקדמי של הציור נראה נזיר המחזיק כלי, ובו מצה אחת, רקיק אחד וכן נראית 'הזרוע בשלה'. בחלק האחורי של הציור נראה נזיר המביא לחצר העזרה סל מצות ורקיקים, וכן את הקרבנות המובאים עם סיום נזירותו. חלקי קרבן אלה נקראים 'המורם מאיל נזיר', שכן, מרימים אותם ומניפים אותם. עם זאת יש להוסיף עליהם חלקי קרבן נוספים, את האימורים ואת החזה ושוק של הכהן, וה'תנופה' של הכהן נעשית כשהכל נמצא על כפי הנזיר.
חלקי קרבן הנזיר הטעונים תנופה והרמה
בין הקרבנות שמעלה הנזיר למקדש בתום נזירותו, מביא איל נזיר לשלמים. בנוסף לאיל, מביא הנזיר "סל מצות סולת, חלות בלולות בשמן, ורקיקי מצות משוחים בשמן"[1].
הכהן מביא את חלקי הקרבן, כלומר, את 'הזרוע הבשלה', דהיינו, זרוע האיל שנתבשלה יחד עם כל האיל בדוד שבלשכת הנזירים, ומניח על ידי הנזיר. שנאמר: "ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל.... ונתן על כפי הנזיר"[2]. כמו כן נותן על ידי הנזיר את החזה ושוק שניתנים לכהן לאכילה, ככתוב: "על חזה התנופה ועל שוק התרומה"[3].
כן נוטל הכהן רקיק מצה אחד מן הסל, וחלת מצה אחת, ומניח על ידי הנזיר. משהונח הכל על ידיו של הנזיר יחד עם האימורים, מניח הכהן את ידיו תחת כפי הנזיר ומניף, ככתוב: "והניף אותם הכהן תנופה לפני ה'", כלומר, מוליך ומביא ומעלה ומוריד[4]. תנופה זו על כל התכולה של האברים, המצות והרקיקים, נקראת - "המורם מאיל נזיר"[5].
באשר לאכילת האברים והמצות, אמרו חז"ל, שהמורם מאיל נזיר נאכל לכהנים, לבני משפחתם ולעבדיהם בכל ירושלים[6].