טפח
טפח הוא מידת אורך הנוהגת במצוות ובהלכות רבות, ובכללן במקדש ובכליו. מידות הכלים במקדש נאמרו בתורה באמות, עם זאת, חז"ל תיארו חלק מן הכלים בטפחים. כגון במנורה, שחז"ל תיארו את גובהה, באמרם, שהמנורה גבוהה כגובה אדם, היינו שמונה עשרה טפחים[1]. השולחן אף הוא יש בו מסגרת טופח סביב, וכך גם דברים אחרים במקדש, כגון, ארון הברית, הכפורת והכרובים, הנמדדים בטפחים, וכן האזוב לשימוש בפרה אדומה ובטהרת הטמאים ועוד.
שיעורו בתקופת התלמוד ובזמננו
הטֶפַח הוא מידת אורך. שיעור זה נזכר בתלמוד, ועניינו - רוחב ארבעה אגודלים[2]. שיעור זה זהה גם לרוחב שש אצבעות קטנות, כלומר, זרת, או לרוחב של חמש אצבעות שלישיות, כלומר האצבע האמצעית בכף היד[3]. יש מקומות בתנ"ך שהטפח נקרא טֹפַח[4], ושניהם דבר אחד. נחלקו האחרונים, מהו שיעורן של מידות האורך של חז"ל במידות הנהוגות כיום בין אומות העולם, ובכלל מחלוקת זו נחלקו גם בשיעור הטפח. שתי דעות נפוצות בעניין זה: האחת: דעת בעל 'חזון איש' הסובר, ששיעור הטפח הוא 9.67 ס"מ[5]. השניה: דעת רבי חיים נאה, הסובר, ששיעור הטפח הוא 8 ס"מ[6].
מנורת המקדש נמדדת בטפחים בציור נראית מנורת המקדש, שגובהה שמונה עשר טפחים, ובצידה סימנים, להסברת חלוקת המנורה לפי הטפחים, כדי לדעת חלקי המנורה ומידתם.
כלי המקדש ששיעורם טפח
בעניין כלי המקדש נראה מדברי הראשונים, שיש לקחת מידה של 'טפח שוחק' הגדול מעט מן הטפח הרגיל[7]. המסגרת המקיפה את שולחן לחם הפנים הייתה גבוהה טפח, כפי שנאמר בתורה: "ועשית לו מסגרת טֹפַח סביב"[8].
בספר מלכים נאמר, שעוביו של הים שעשה שלמה היה טפח[9].
בנבואת יחזקאל על בית המקדש העתידי, נאמר: "והשפתים טֹפַח אחד"[10], וביארו רוב המפרשים שהכוונה לווים שהיו בבית המטבחיים, והיו תולים עליהם את הקרבן כדי להפשיט את עור הבהמה[11].
בגמרא למדו מן הפסוקים שעובי הכפורת שעל הארון היה טפח[12]. יש שלמדו שיעור זה מרוחב מסגרת השולחן, ויש שלמדו שיעור זה מהכתוב - "על פני הכפורת קדמה"[13], "ואין 'פנים' פחותים מטפח"[14].
כן אמרו שעובי דפנותיו של לחם הפנים הוא טפח[15], שכך יש ללמוד משמו, שנקרא "לחם הפנים", ואין פנים פחותים מטפח[16].
עוד למדו חז"ל, שארון הברית גובהו תשעה טפחים, והכפורת גובהה טפח[17]. כך גם באשר לגובה הכרובים, גובה כנפיהם עשרה טפחים מעל פני הכפורת[18].
האזוב האמור בתורה כדי לטהר את המצורע, וכדי להכין אפר פרה אדומה - אורכו טפח[19].
מסגרת השולחן רוחבה טפח כשבאים לעשות שולחן יש לקיים את הפסוק - "ועשית לו מזבח טופח סביב". בתמונה נראית המסגרת (היא נראית, כשהיא חוגרת את השולחן מארבעת צדדיו). המסגרת ניכרת בעיטור שעליה, אשכולות ענבים ועלים מגולפים בעץ.
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם פירוש המשנה, תמיד ג, ט.
- ↑ מנחות מא, ב. בדברי כמה מן הראשונים מצינו ששיעור הטפח הוא כרוחב ארבע אצבעות היד, כשהן צמודות זו לזו. ראה רד"ק ספר השורשים ערך 'טפח'; וכן פירוש המשנה לרמב"ם עירובין א, א; רש"י סוכה ז, א ד"ה 'טפח שוחק'. שיעור זה תמוה, שכן, בגמרא במנחות נאמר שהשיעור הוא ארבעה אגודלים, ורוחב האגודל גדול מרוחב שאר האצבעות. וראה מה שכתב לתרץ בזה בספר "מידות ושיעורי תורה" לרב חיים בניש (פרק ה סעיף י"ז; עמ' צה- צז).
- ↑ מנחות שם. יש אומרים שהכוונה היא לאצבע האמצעית בכף היד, שהיא השלישית מכל צד, הנקראת 'אמה' (שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סימן י"ט). ויש אומרים, שהאצבע השלישית היא האצבע הסמוכה לאגודל הנקראת 'אצבע' (בית יוסף יורה דעה סימן ר"א ד"ה ומ"ש ובצדדין).
- ↑ הניקוד "טֹפַח", הוא השכיח יותר במקרא (ראה שמות כה,כה; שם לז, יב; יחזקאל מ, ה; שם פסוק מג; שם מג, יג), אך בשני מקומות מופיע הניקוד המתאים להגייה המקובלת כיום: טֶפַח (מלכים א' ז, כו; דה"י ב' ד, ה).
- ↑ כך עולה מהחזון איש ב"קונטרס השיעורים" שלו (או"ח סימן לט) אות ה- ו, שכתב ששיעור האמה הוא 58 ס"מ, וכיון שיש שישה טפחים באמה, נמצא ששיעור הטפח הוא 9.67 ס"מ.
- ↑ ספר שיעורי תורה עמוד רמט.
- ↑ ראה ספר 'מנורת זהב טהור' בהוצאת מכון המקדש פרק ה.
- ↑ שמות כה, כה.
- ↑ מלכים א' ז, כו.
- ↑ יחזקאל מ, מג.
- ↑ כך פירשו שם רש"י ורד"ק בפירושו השני, ע"פ תרגום יונתן שם, וכן פירש המצו"ד שם. והרד"ק בפירושו הראשון פירש שהכוונה היא לכלי ששופתים עליו את הקדרות.
- ↑ סוכה ה, א.
- ↑ ויקרא טז, יד
- ↑ סוכה ה, א- ב.
- ↑ סוכה לז, א.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ סוכה ה, א.
- ↑ סוכה שם.
- ↑ נידה כו, א.