לשכת בית האבן

לשכת בית האבן היא לשכה מיוחדת בה היה שוהה הכהן השורף את הפרה האדומה לקראת שריפתה.

שבעה ימים לפני שריפת פרה אדומה, הפרישו את הכהן השורף ללשכה מיוחדת הנקראת: 'לשכת בית האבן'. בלשכה זו נזהרו מכל חשש טומאה, ולכן כל הכלים שהיו בה היו כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון: כלי אבנים, כלי גללים וכלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה לעולם. מפני זה נקראה לשכה זו: 'לשכת בית האבן'. ויש אומרים שהיה שמה גם 'לשכת פרה'.

מקום הלשכה

מיקומה של הלשכה היה 'בצפון מזרח', ונחלקו הראשונים בדבר; יש אומרים בצפון מזרח חומת העזרה[5][./לשכת_בית_האבן#cite_note-הערה5-5 [5]], ויש אומרים בצפון מזרח הר הבית[6][./לשכת_בית_האבן#cite_note-הערה6-6 [6]], ומפני ששריפת הפרה מחוץ לעזרה, לכן גם הלשכה היתה מחוץ לעזרה. טעם הדבר שקבעו את הלשכה בצד הצפוני הוא מפני שפרה אדומה נקראת 'חטאת', ומעשה חטאת - בצפון, לכן, לצורך היכר וסימן, וכדי להזכיר לכהן השורף שהיא כחטאת, לכך קבעו לשכה זו בצפון, ובמזרח, מאחר ושרפתה "אל נכח פני אהל מועד" דהיינו למזרחו.

חיוב הלשכה במזוזה

יש אומרים שלשכה זו חייבת במזוזה, אף שהשימוש שלה כבית דירה לכהן השורף היה אחת לשנים רבות, ויש אומרים שבשל כך אינה נחשבת כבית דירה ופטורה מן המזוזה.

לשכת בית האבן - המראה מבחוץ
הלשכה נראית בציור כשהיא בזוית הר הבית בצפון מזרח. בלשכה זו, שהכלים בה כולם טהורים, מתגורר הכהן השורף את הפרה - שבעה ימים בטרם תישרף.

מעולם המחשבה

לשכת בית האבן – מקום התבודדות הכהן השורף את הפרה

בטעם המצוה המוטלת על הכהן השורף את הפרה להתבודד ב'לשכת בית האבן' במשך שבעת ימים, הגמרא לומדת את העניין מן הפסוק האמור בימי המילואים: "כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות לכפר עליכם", שם למדו חז"ל, שבשני מקרים הכהן צריך לפרוש ללשכה שבעה ימים, האחד – הכהן הגדול לקראת עבודת יום הכיפורים, והשני – הכהן הממונה לשרוף את הפרה. חז"ל למדו זאת ממשה רבינו, ש"עלה בענן, ונתכסה בענן, ונתקדש בענן - כדי לקבל תורה לישראל בקדושה". כמו כן נתכסה משה בענן ימים רבים בהר סיני לכפר על חטא העגל ולקבל את לוחות הברית. וכתבו האחרונים, שכך גם באשר לשריפת פרה אדומה, הבאה לכפר על חטא העגל ולטהר את כל ישראל מטומאתם, הדבר מחייב את הכהן השורף להתייחד עם מחשבותיו ולהתקדש, לפיכך, היה פורש שבעה ימים לבית האבן, כאשר ימים אלו היו עבורו ימי התעלות קדושה וטהרה.