ראש בית אב
ראש בית אב: ממונה המופקד על משפחת כהנים או לויים, ואחראי על עבודת בני המשפחה ביום עבודתם במקדש. הכהנים והלויים נחלקו לעשרים וארבע משמרות, על פי משפחותיהם. כל משמר שירת בתורו שבוע אחד. עבודתם החלה בשבת בהקרבת קרבן תמיד של בין הערביים, והסתיימה בקרבן מוסף בשבת שלאחריה[1]. כל משמר היה מחולק לבתי אב, וכל בית אב עובד יום אחד בשבוע. הממונה על בית האב נקרא 'ראש בית אב'[2]. תפקיד הכהן ראש בית אב: 'ראש משמר'* מחלק את משמרתו לבתי אבות. לכל בית אב נתמנה ממונה והוא 'ראש בית אב', והוא אחראי על אנשיו העובדים ביום שנקבע להם באחד מימי השבוע[3]. יש מי שכתב, שהכהנים שבאותה המשפחה הם שממנים עליהם את ראש בית האב[4]. ראש בית אב היה אחראי על הכנת כהני בית אב לקראת העבודה בעזרה, ומתפקידו לפקח ולסייע להם במהלך העבודה. אחד מתפקידיו היה, לפקח על טהרת הכהנים העובדים באותו יום, וכהנים שאינם טהורים היה מעמיד בשער המזרח[5]. האחריות על מפתחות לשכות העזרה: מצינו בדברי חז"ל, שהיתה לראש בית אב אחריות על מפתחות שערי הלשכות שבעזרה, וכלשון המשנה: "בית המוקד כיפה, ובית הגדול היה, מוקף רובדין של אבן - זקני בית אב ישנים שם, ומפתחות העזרה בידם"[6]. ומבואר בפרשנים, שהאחריות על מפתחות העזרה נחלקה לשניים: חלק מן המפתחות הופקד בידי הגזברים, וחלק אחר הופקד בידי זקני בית אב. לאור האמור, מה ששנינו - "שבעה אמרכלין - שבעה מפתחות העזרה היו בידם; רצה אחד מהם לפתוח - אינו יכול עד שיתכנסו כולם ויפתחו[7]" - ברייתא זו מדברת על "מפתחות העזרה של חדרים שהיה בהן ממון ההקדש... והגזברין נכנסין ומוציאין מה שהם צריכין... ומתעסקין בממון ההקדש, ופודין הערכין, והחרמים, וההקדשות, ומעשר שני וכל מלאכת הקודש". לעומת מפתחות אלה הפקידו את מפתחות הלשכות המיועדות לעבודה, בידי זקני בית אב. היו אלה "מפתחות העזרה של שאר החדרים, שלא היה בהן ממון ההקדש, כי אם צרכי העבודה"[8], כגון, מפתחות לשכת הטלאים, לשכת הכלים, לשכת עושי לחם הפנים, לשכת המלח, לשכת המדיחין, לשכת כלי הנגינה וכד'. מפתחות לשכות אלה אשר שימשו את הכהנים בעבודתם הופקדו בידי זקני בית אב. תפקידי סיוע לכהן הגדול: חלק מתפקידי ראש בית אב היה לסייע ולכבד את הכהן הגדול. א. בעת הגרלת השעירים ביום הכיפורים, היה ראש בית אב שהיה ראוי לעבוד באותו היום, עומד לשמאלו של הכהן הגדול. אם היה עולה הגורל 'לה בידו השמאלית של הכהן הגדול, ראש בית אב היה מכריז: "אישי כהן גדול הגבה שמאלך"[9]. ב. כהן גדול שמת אחד מקרוביו, ובאים העם לנחמו, הכהן הגדול מקבל ניחומים כשהסגן מימינו וראש בית אב לשמאלו[10]. ג. כהן הגדול שיצא לנחם אבלים אחרים ועובר בשורה - ראש בית אב מהלך לשמאלו[11]. ד. ביום הכיפורים כשכהן הגדול עולה למזבח במרכז הכבש, הסגן עולה בימינו וראש בית אב משמאלו[12]. מעמדו: מעמדו של ראש בית אב גבוה משל כהן הדיוט* ונמוך ממעמדו של ראש המשמר. הדברים אמורים לעניין חיותו ולעניין פדיונו מן השביה. כך גם לעניין טומאה למת מצוה, עדיף שיטמא כהן הדיוט ולא ראש בית אב. כמו כן לכל דבר שבקדושה, כגון לפתוח בדברי תורה ראשון ולברך ראשון, יש להקדים את ראש בית אב על כהן הדיוט[13]. ראש בית אב במשמרות לוייה: הלויים חולקו לעשרים וארבע משמרות, וכל משמר חולק לבתי אב כדוגמת הכהנים. כן נתמנה ראש בית האב על הלויים בני בית אב הבאים לשרת בקודש כמשוררים ושוערים. תפקידו היה לחלק את הלויים העובדים באותו היום - כל אחד לתפקידו המיוחד[14], והיה קובע: "פלוני ופלוני יהיו שוערים, ופלוני ופלוני יהיו משוררים, ופלוני יהיה שוער בשער פלוני... ופלוני ישורר בכלי שיר פלוני"[15]. 'ראש בית אב' - בעת ההגרלה על שעירי יום הכיפורים בציור נראה כהן גדול לאחר ההגרלה על שני שעירי יום הכיפורים. כשעלה הגורל 'לה בימינו ,הכריז על כך סגן כהן גדול. בציור שלפנינו נראה כהן גדול לאחר שעלה הגורל בשמאלו, כאן תפקידו ראש בית אב לומר: 'אישי כהן גדול – הגבה שמאלך!'
הערות שוליים
- ↑ עיין ערך משמרות כהונה, וערך שבת המקדש.
- ↑ תוספתא תענית ג, ב; תענית טו, ב וברש"י; רמב"ם, פירוש המשנה סוכה ה, ו; הלכות כלי המקדש ד, יא; רמב"ם כלי המקדש ג, ט. וע"ע משמרות כהונה, וע"ע לוי.
- ↑ רמב"ם כלי המקדש ד, יא. וראה תוספתא תענית ב, ב.
- ↑ מאירי הוריות יג, א.
- ↑ רא"ש תמיד לג, א. עיין ערך שער המזרח.
- ↑ תמיד כה, ב.
- ↑ תוספתא שקלים ב, טו.
- ↑ באר שבע תמיד כה, ב.
- ↑ יומא לט, א; רמב"ם עבודת יום הכיפורים ג, ב-ג. וראה רבנו יהונתן על הרי"ף יומא לז, א.
- ↑ סנהדרין יט, א; רמב"ם כלי המקדש ה, ה.
- ↑ סנהדרין שם; רמב"ם שם ה, ד.
- ↑ לדעת תוספות ישנים ותוספות הרא"ש; יומא מג, ב.
- ↑ הוריות יג, א; רמב"ם כלי המקדש ד, יט. ואף שהברייתא עוסקת בפדיון שבויים, מדברי הגמרא בהמשך משמע שסדר הקדימות נאמר לכל העניינים. וראה קריית ספר (הלכות כלי המקדש שם) שכתב שדיני הקדימה מסגן ואילך הם מדרבנן.
- ↑ תוספתא תענית ג, ב; רמב"ם כלי המקדש ג, ט. וע"ע לוי.
- ↑ כסף משנה שם.