אם ראית משהו שכדאי לתקן/לשפר באתר, מוזמן לכתוב לנו פה
בדים
בדים הינם מוטות עץ מצופים זהב אשר שימשו לנשיאת כלי המשכן בעת מסעות ישראל במדבר. לנשיאת כלי המשכן במדבר נקבעו בתורה בדים לכלים השונים: לארון-הברית[1], לשלחן-לחם-הפנים[2], למזבח-הקטורת[3], ולמזבח-העולה[4].
המוטות נקבעו בטבעות משני צידי כל אחד מן הכלים. בעת המסע במדבףר היו נושאים הלווים את כלי המשכן על כתפיהם בעזרת הבדים.
בעניין בדי ארון הברית מצינו הוראה מיוחדת בתורה: 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו'[5]. לא כן בענין בדי שאר הכלים, וכגון בענין מזבח הנחושת, שם נאמר: 'והובא את בדיו בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות המזבח בשאת אותו'[6], ומשתמע מן הפסוק, שהבדים נקבעו בצידי המזבח לצורך נשיאתם במסעות המדבר בלבד, ובעת החנייה פורקו מן הטבעות.
יש מי שאומר, שאף בזמן הבית הכינו בדים לשולחן, זאת, לצורך נשיאתו והצגתו בפני ציבור עולי הרגלים. שכן, מובא בדברי חז"ל, שהראו או את השולחן והמנורה לעולי הרגל להראות חיבתם של ישראל למקום בלחם הפנים[7]. יש אומרים שהבדים נגנזו יחד עם כלי המשכן שעשה משה[8].
בדי מזבח הנחושת נאמר בתורה (שמות כז, ד) לעשות ארבע טבעות עבור הבדים לשאת בהם את מזבח הנחשת בעת המסעות במדבר. הטבעות נקבעו על הרשת ומתחת לכרכוב המזבח. ונחלקו הדעות בדבר מקומן המדויק: בציור משמאל נראים הבדים מעל הרשת, ובציור מימין מתחת לכרכוב.
הערות שוליים
- ↑ שמות כה יד.
- ↑ שמות כה כח.
- ↑ שמות כז ז.
- ↑ שמות ל ה.
- ↑ שמות כה, טו.
- ↑ שמות כז, ז.
- ↑ בעל לקח טוב, שמות כה, כח. על פי הגמרא בחגיגה כו, ב. ומנחות כט, א. בשמות שם נאמר: 'ונישא בם את השולחן', והפסוק לכאורה מיותר, ויש מקום ללמוד מכאן על הבדים בזמן הבית, שנעשו לקיום מנהג הצגת הכלים. וראה 'תורה שלמה' שם אות קעד.
- ↑ סברת אחרונים על פי הגמרא בסוטה ט, א. ותוספתא סוטה יג א, שמשכן משה נגנז, ולפי זה נגנזו גם הבדים עם קרשי המשכן והיריעות.