לשכת הכלים
לשכת הכלים: לשכה במקדש שנועדה לאיחסון כלים ששימשו לעבודת המקדש.
עבודת התמיד במקדש, כללה שימוש בעשרות רבות של כלים קטנים וגדולים, זאת, בנוסף על עבודת התמיד שהתקיימה בכלי השרת העיקריים במקדש, שהם: המנורה, השולחן, מזבח הזהב ומזבח העולה. חלק מן הכלים שבלשכה היו כלי שרת, כגון: מחתות, מזרקים, מלקחיים, ועוד. וחלקם הוא כלי חול, כגון: חבית הזהב שמילאו בה מים לניסוך המים[1][./לשכת_הכלים#cite_note-הערה1-1 [1]], קלפי של אשכרוע של יום הכיפורים והגורלות שבה, ועוד[2]. לצורך איחסון הכלים והטיפול בהם נקבעה לשכה מיוחדת הנקראת 'לשכת הכלים'[3].
איחסון הכלים
במשנה מובא, שכל יום היו מוציאים מלשכת הכלים תשעים ושלושה כלי כסף וזהב לצורך עבודת התמיד והקרבנות[4]. יש שפירשו, שמספר זה הוא כמות הכלים הצריכים לעבודה כל יום[5], ויש שתלו מספר זה במספר האזכרות של שם ה' שבנבואות חגי, זכריה ומלאכי[6]. לשכת הכלים היתה לשכה גדולה, שכן, הכילה כלי מקדש לרוב, ומספרם הגיע לאלפים. כך נאמר במקדש שלמה: "ויעש מזרקי זהב מאה"[7]. יתירה מזו, כשעזרא עולה מבבל לירושלים הוא מביא עמו אלפי כלים שגלו לבבל: אגרטלי זהב, אגרטלי כסף, מחלפים, כפורי זהב... "כל כלים לזהב ולכסף - חמשת אלפים וארבע מאות, הכל העלה ששבצר"[8], כלומר, במקדש הוכנו כלים לרוב. עוד שנינו, ש"כל הכלים שהיו במקדש היו להם שניים ושלישים, שאם יטמאו הראשונים - יביאו השניים תחתיהם", ממילא יש להכין לשכה גדולה להחזקת הכלים.
הכלים נקיונם ותיקונם
לא מצינו בדברי חז"ל פעולות מיוחדות שנעשו בלשכת הכלים, אך נראה שהאיחסון והאחזקה כללו ניקיון, מירוק וצחצוח - כיאה לכלי המקדש. כמו כן האיחסון כלל תיקונים לכלי שהתעקם, ניקב או נפגם. אכן מובא בראשונים, שיש לשמור על המראה החיצוני של הכלים שייראו חדשים: "כל כלי הקודש, שניקבו או נסדקו, מיד מתיכין אותן ועושין אותן חדשים. וסכין שנשמט מקתו או נפגם - אין מתקנין אותו אלא גונזין אותו מיד, שאין עניות במקום עשירות"[9][./לשכת_הכלים#cite_note-הערה9-9 [9]].
מיקומה
מיקום הלשכה אינו ידוע, ויש מי שכתב שהכוונה לאחד התאים של ההיכל מסביב[10].
הערות שוליים
- ↑ סוכה מח, ב.
- ↑ להרחבה בעניין ראה ערך 'כלי שרת'.
- ↑ עיין ערך 'כלי המקדש' ו'כלי השרת'.
- ↑ תמיד ג, ד. רמב"ם הלכות תמידין ומוספים ו, א.
- ↑ רמב"ם בפירוש המשנה שם.
- ↑ דברי הירושלמי לחגיגה, לפי ר' עובדיה מברטנורא שם, וראה דברי התוספות יו"ט שם שחולק עליו וסובר שזו טעות סופר בירושלמי, עיין שם.
- ↑ דברי הימים ב' ד, ז.
- ↑ עזרא א, ט.
- ↑ רש"י לזבחים פח,א, מפרשי הספרא לצו פרשתא א,יב, וראה הרחבת דברים בספר 'שערי היכל' על מסכת זבחים מערכה רטז.
- ↑ תפארת ישראל תמיד ג, ד. אות כה. הדבר תמוה, שכן מדובר בתאים קטנים שאינם יכולים להכיל כמויות של כלים כנ"ל. גם לא נראה שהכהנים היו נכנסים ויוצאים במעלות האולם להבאת הכלים השונים מן התאים שבכותלי ההיכל.