מיצוי הדם

מתוך ויקימקדש

מיצוי הדם: הצמדת העוף לקיר המזבח ומיצוי דם הצואר אל הקיר.

מיצוי הדם של עולת העוף - כיצד?
בציור נראה כהן העומד על גבי הסובב בחלק העליון של המזבח, למעלה מחוט הסיקרא (ראה את החוט האדום סביב המזבח). שם ממצה הכהן את דם הקרבן על הקיר, כדין עולת העוף.  

מצות מיצוי הדם נוהגת בשני קרבנות העוף הקרבים במקדש: עולת העוף וחטאת העוף[1][./מיצוי_הדם#cite_note-הערה1-1 [1]]. המיצוי הוא לחיצת הצואר על ידי הכהן, והוצאת דם העוף מגופו, על ידי הצמדת מקום המליקה אל קיר המזבח[2].

מיצוי בעולת העוף

לאחר מליקת העוף והבדלת הראש מן הצואר[3], ממצה הכהן את דם הגוף ואת דם הראש של העוף על קיר המזבח, זאת, בחציו העליון של המזבח, למעלה מחוט הסקרא שבאמצע המזבח[4]. אם שינה ועשה את המיצוי בחצי התחתון של קיר המזבח - העולה פסולה[5]. המיצוי והוצאת תמצית דם גופו של העוף, זו הדרך היחידה שבה דם עולת העוף ניתן על המזבח. לפיכך אם לא קיים הכהן את המיצוי - העולה פסולה[6]. רוב הדם של העוף נמצא בגוף[7], לפיכך, אם מיצה את דם הראש ולא מיצה את דם הגוף - העולה פסולה. מאידך, אם מיצה את דם הגוף ולא מיצה את דם הראש - העולה כשרה[8]. המחשבות הפוסלות בזריקת דם הזבחים, פוסלות כולן במיצוי דם עולת העוף, שהמיצוי בעולת העוף - כזריקת הדם במזרק בזבחים מן הבהמה[9][./מיצוי_הדם#cite_note-הערה9-9 [9]].

מיצוי הדם של חטאת העוף - כיצד?
בציור נראה כהן המצמיד את צואר הקרבן של חטאת העוף אל קרן המזבח, וממצה את דם העוף על קיר המזבח בחציו התחתון.

מיצוי בחטאת העוף

סדר הדברים בחטאת העוף, שלאחר המליקה, והזאת הדם, ממצה הכהן את דמו על חציו התחתון של קיר המזבח, היינו, למטה מחוט הסקרא[10]. עיקר נתינת דם חטאת העוף על המזבח נעשית בהזאה, ואילו המיצוי אינו אלא שלב נוסף כדי למצות את שיירי הדם שבגוף העוף[11]. יש אומרים שלמרות זאת, המיצוי מעכב גם בחטאת העוף[12], ויש אומרים שאין המיצוי מעכב בחטאת העוף[13].

הערות שוליים

  1. עולת העוף - ויקרא א, טו; חטאת העוף - שם ה, ט.
  2. רש"י ויקרא א, טו, רש"י זבחים סד, א ד"ה מיצה דמה ושם עמ' ב ד"ה היה מתמצה וד"ה והקיף את בית מליקתו למזבח. אבל רש"י במנחות (ב, ב ד"ה הזאה) כתב שמיצוי הוא ש"סוחט בין אצבעותיו וניצוק הדם הולך למרחוק", וראה רש"ש בזבחים סד, ב שדן בזה. ויש אומרים שכל זה אינו אלא בעולת העוף שצריך למצות את כל הדם, אבל בחטאת העוף אין צריך את כל הדם ולכן אין צריך להצמיד את גוף העוף למזבח (תוס' זבחים סה, א ד"ה דמו). וראה עוד בעניין זה בהרחבה ב'שערי היכל' לזבחים מערכה קס.
  3. דבר הנוהג דוקא בעולה, עיין ערך 'מליקה'.
  4. משנה קינים א, א. רמב"ם מעשה הקרבנות ו, כ. וראה משנה בזבחים סד, ב ורמב"ם מעשה הקרבנות שם שהכהן היה עושה את מעשה עולת העוף על הסובב, בקרן דרומית מזרחית של המזבח, והסובב הוא בחציו העליון של המזבח.
  5. משנה קינים שם. משנה בזבחים סו, א.
  6. וראה להלן שבחטאת העוף יש בזה מחלוקת, משום שבחטאת עיקר נתינת הדם היא בהזאה, אבל בעולה שאין אלא מיצוי - אין ספק שהמיצוי מעכב, ויש ללמוד כן גם מהדין האמור להלן, שאם מיצה את דם הראש ולא מיצה את דם הגוף - העולה פסולה, וכל שכן כשלא מיצה כלל.
  7. זבחים סו ,א.
  8. משנה בזבחים סד, ב.
  9. ראה משנה בזבחים סד, ב - סה, א. ורמב"ם פסולי המוקדשין יג, ה. ובאשר לחטאת העוף - ראה שם ושם, שלא הזכירו אלא מיצוי, אף שעיקר הנתינה בחטאת העוף היא בהזאה, וראה מנ"ח קמד, ו וערוה"ש קמו, לא שדנו בזה, והסיקו שמ"מ גם מחשבה פסולה בהזאה פוסלת. ונראה שלסוברים שמיצוי אינו מעכב בחטאת העוף (ראה להלן), אין מחשבה פוסלת בו כלל, אלא רק בהזאה.
  10. משנה קינים א, א. זבחים סד, ב. רמב"ם מעשה הקרבנות ז, ו.
  11. כלשון הכתוב: "והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה, ט).
  12. רמב"ם מעשה הקרבנות ז, ז. וכדעת רב אדא בר אהבה במעילה ח, ב.
  13. ראב"ד (קינים שם) וסמ"ג (מצות עשה קפ"א), וכדעת רב הונא במעילה שם (ונחלקו בזה תנאים, כמפורש בגמ' שם ט, א), וכן דעת הגמ' בזבחים סד, א. וראה עוד אריכות דברים בעניין זה ב'שערי היכל' למסכת זבחים, מערכה קנט.