מנחת נדבה
מנחת נדבה עניינה מנחה הבאה בנדר או בנדבה.
מבין המנחות השונות הנזכרות בתורה מצינו שני סוגים: האחד - מנחות הבאות כחובה על האדם. השני: מנחות הבאות כרשות, כשנדבה רוחו של אדם להביא מנחה למקדש.
התורה מתארת חמש מנחות הבאות בנדר או בנדבה:
א. מנחת סולת.
ב. מנחת מחבת.
ג. מנחת מרחשת.
וכן מנחת מאפה תנור שניתן להביאה כאחד משני סוגי מנחות:
ד. חלות.
נוסף על מנחות אלו, אשר השיריים שלהן נאכלות לכהנים, (אלא אם כן המביא הוא כהן). יכול אדם להתנדב להביא מנחת נסכים, העולה כליל על המזבח.
מדיני המנחה
שיעור מנחת נדבה
בניגוד למנחות החובה, הבאות בשיעור עישרון אחד בדיוק – 'לא פחות ולא יותר', לא כן בחמש מנחות הנדבה, הנודר ונודב רשאי לנדור – איש כאשר ידבנו לבו, ואפילו אלף עשרונים[2]. עם זאת, הנודב עשרונים רבים, אין הכהנים רשאים להביאם כשהם יותר מששים עשרונים בכלי אחד[3].
הנודר מנחה
האומר - 'הרי עלי מנחה', יביא אחת מחמש המנחות, על פי רצונו וכוונתו בתחילה. יש אומרים, שאם נדר מנחה סתם ולא פירש למה התכוון יביא מנחת סולת[4]. אם אמר - 'הרי עלי מנחות' בלשון רבים, יביא שתי מנחות, איזה מהן שירצה. אולם אם בעת נדרו פירש את כוונתו להביא מנחה מסוימת, ובבוא העת להביאה שכח מה פירש, עליו להביא את חמש המנחות מספק[5]. באשר למניין העשרונים, אם פירש את מספרם ואינו זוכר כמה פירש, יביא ששים עשרונים[6]. כהן שנדר מנחה - הרי היא בגדר מנחת-כהן והלכה היא שנשרפת כולה[7].
מדיני הקרבת המנחה
מנחת נדבה שנקמצה שלא לשמה
מנחת נדבה שנקמצה שלא לשמה, וכגון, שהכהן קמץ אותה לשם מנחת חוטא, או - מנחת מחבת שנקמצה על ידי הכהן לשם מרחשת - כשרה, אלא שכמו ברוב הקרבנות אינה עולה לבעלים לשם חובה[8]. מכל מקום, אף על פי שהמנחה לא עלתה לבעלים, חל איסור על הכהן להמשיך את מחשבתו השגויה במהלך הפעולות הבאות במנחה זו, שתיעשה שלא לשמה - כמו שנאסר עליו בשאר הקרבנות[9].
סדר הקדימות
מנחת חוטא קודמת בהבאתה בעזרה למנחת נדבה, משום שהיא באה לכפר על חטא[10]. במנחת נדבה ומנחת סוטה, הדבר ספק איזו מהן קודמת[11], ויש מי שכותב, שיכול להקדים איזו שירצה[12].
מותר מנחה ההולכת לנדבה
מותר מנחת חוטא הולך לנדבה[13]. יש מי שמבאר, שמביאים מן הכסף שנותר מנחת נדבה[14]; ויש מי שמבאר, שהכסף הנותר הולך ל'שופרות' שבמקדש לקנות מהם עולות ציבור[15].
בנוגע לאפיית המנחה, הקרבתה ואכילתה, ראה בערך 'מנחה'.
מן המדרש
גדול שכר מנחת נדבה של עני – ממצוות אכילת כהן גדול
"מעשה באדם אחד שהביא את קרבנו מאספמייא ומחברותיה, וראה את הכהן הגדול שהוא קומץ ומקטיר ואוכל את השאר. אמר: כל הצער שציערתי בשביל זה שיאכל?! היו הכל מפייסין אותו לומר: מה זה [כהן גדול] שלא נצטער [בהליכתו] אלא 'בין האולם למזבח' [שהוא עשרים ושתים אמה, שם הגיש את המנחה לקרן המזבח] - זכה שיאכל את מנחתך, אתה, שציערת כל הצער הזה [בהליכה מארץ רחוקה] על אחת כמה וכמה שתזכה לטוב הצפון! - מה טעם? – 'כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני'".
מדרש תהלים מזמור כב.
הערות שוליים
- ↑ ויקרא ב, א - ז; רמב"ם מעשה הקרבנות יב, ד.
- ↑ רמב"ם מעשה הקרבנות יב, ה.
- ↑ מנחות קד, ב; רמב"ם שם יב, ח.
- ↑ דעת רבי יהודה במנחות שם, וכן כותבים רש"י בויקרא ב, א, רמב"ן שם ז, ט.
- ↑ משנה מנחות שם; רמב"ם שם יז, ה.
- ↑ משנה שם; רמב"ם שם יז, ז. ואילו לדעת רבי מביא ששים מנחות מאחד ועד ששים. וראה ברמב"ם שם פרטים נוספים בנוגע לטועה בנדרו.
- ↑ מנחות עג, ב; רמב"ם מעשה קרבנות יב, ט.
- ↑ זבחים יא, א; רמב"ם פסולי המוקדשין טו, ב.
- ↑ מנחות ב, א; רמב"ם שם טו, ג.
- ↑ זבחים צ, א; רמב"ם תמידין ומוספין ט, י.
- ↑ זבחים שם.
- ↑ רמב"ם שם, וראה בכסף משנה שם: "דשקולות הן".
- ↑ מנחות קח, א.
- ↑ רמב"ם פסולי המוקדשין ה, ח.
- ↑ רש"י שם ד"ה ומותר.