קדושות

קדושות: דרגות הקדושה בארץ ישראל ובמקדש. מחנה ישראל במדבר נחלק לשלשה מחנות בדרגות קדושה שונות: 'מחנה שכינה'*, 'מחנה לויה'* ו'מחנה ישראל'*. כל מחנה נבדל בהלכות שונות מחברו, כשהכל נובע מקדושת השראת השכינה בישראל.

ההבדל האמור מקדושת מחנה אחד למשנהו אמור גם במקדש בירושלים: קדושת ירושלים* - כנגד מחנה ישראל, הר הבית* - כנגד מחנה לויה, העזרה המקודשת* - כנגד מחנה שכינה. עשר קדושות: עשר קדושות מנו חכמים בארץ ישראל,

והדבר מופיע רבות בדברי חז"ל. הקדושה הראשנה שמנו זו קדושת ארץ ישראל, המקודשת משאר ארצות העולם. קדושתה מתבטאת במצוות המיוחדות לפירות אדמתה, המתקיימות במקדש, היינו: הבאת העומר* שתי הלחם* והביכורים*.

מצוות אלו אינן מתקיימות באדמת שאר ארצות העולם. ושאלו ראשונים: "נשאל מרבינו האיי גאון ז"ל: עשר קדושות ששנינו בראש 'כלים', כשנמנה אותן - יהיו אחד עשר? והשיב: ארץ ישראל אינה חשובה מן ה'קדושות' [ושני מושגים של 'קדושה' הם].

לפי ששאר העשרה - יש בהם כיבוד למקום, מונעין ממנו מקצת טומאות, או שמונעין קצת בני אדם להכנס אליו. ואין בסתם ארץ ישראל 'קדושה' זו. והבאת בכורים, עומר ושתי הלחם... אינן בקדושות הללו [אלא 'קדושה' אחרת].

ועשר קדושות ארץ ישראל הן, וסדר אחד הן - כל אחד בתורתה". שלשת המחנות בירושלים בציור נראים שלשת המחנות כפי שנקבעו תחילה במדבר ולאחר מכן בירושלים.

'מחנה ישראל' – זו העיר ירושלים (בצבע ירוק) 'מחנה לוייה' - בהר הבית (צבע כתום) 'מחנה שכינה' - בעזרה (צבע אדום). קדושת 'מחנה ישראל': קדושת ירושלים היא כקדושת 'מחנה ישראל'* במדבר.

א. עיירות מוקפות חומה – קדושות משאר ארץ ישראל, שמשלחים מהן את המצורעים.

ב. ירושלים* – מקודשת מכל ערי ישראל, שאוכלים בין חומותיה קדשים קלים ומעשר שני. קדושת 'מחנה לוייה': קדושתו בירושלים כקדושת מחנה לויה במדבר.

ג. הר הבית* – מקודש מירושלים, שטמאים שהטומאה יוצאה מגופם – זבים, זבות, נידות ויולדות – אסורים להיכנס לשם.

ד. החיל* – מקודש משטח הר הבית, שגויים וטמאי מתים אסורים להיכנס לשם.

ה. עזרת נשים* – מקודשת מן החיל, שטבול יום* אסור להיכנס לשם. קדושת 'מחנה שכינה': מעזרת ישראל ואילך המקום מקודש בקדושת 'מחנה שכינה'.

ו. עזרת ישראל* – מקודשת מעזרת נשים, שמחוסר כיפורים* אסור להיכנס לשם. כמו כן, טמא הנכנס לשם במזיד - חייב כרת, ובשוגג - חייב חטאת.

ז. עזרת כהנים* – מקודשת מעזרת ישראל, שאף ישראלים טהורים אינם נכנסים לשם אלא במקום צורך: לקיום מצות סמיכה*, לכפרה, לשחיטה* או תנופה*.

ח. בין האולם ולמזבח* – מקודש מעזרת כהנים, שאף כהנים, אם הם בעלי מומים או פרועי ראש – אינם נכנסים לשם.

ט. ההיכל* – מקודש, שאפילו מי שאינו רחוץ ידיים ורגליים אינו נכנס שם.

י. קודש הקדשים* – מקודש, שרק כהן גדול ביום הכיפורים בשעת העבודה רשאי להיכנס לשם. הקדושות בעזרה בציור נראים כמה מעשר הקדושות שמנו חכמים – ושלשה מהן בעזרה.

קדושת עזרת ישראל (מימין בצבע ירוק). קדושת עזרת כהנים (בצבע כתום). בין האולם ולמזבח (משמאל – בצבע תכלת). במרכז נראה המזבח מוקף בצבע אדום,

זאת לפי ספרי זוטא שארבע אמות סביב המזבח אף הן נתקדשו בקדושה יתרה כדוגמת 'בין האולם ולמזבח'. מעולם ההלכה עשר קדושות בארץ ישראל ובמקדש – וקדושות נוספות מצינו גירסאות אחדות למשנת 'עשר הקדושות',

ומתברר, שנימנו בארץ ישראל ובמקדש קדושות נוספות מעבר למניין עשרה.

להלן הקדושות שנמנו בספרי זוטא במדבר ה, ב; ובמדבר רבה ז, ח; וילקוט שמעוני נשא תרצח: "עשר קדושות הן: ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם והבכורים...

ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן, שארץ כנען [במערב הירדן] כשרה לבית השכינה, אין עבר הירדן כשר לבית השכינה [ומשעבר המשכן את הירדן אין עבר הירדן כשרה להקמת משכן].

ערי חומה מקודשות מן הארץ, שמצורעין הולכין בכל הארץ ואינם הולכין בערי חומה. ירושלם מקודשת מערי חומה שקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בירושלם ואין נאכלין בערי חומה.

הר הבית מקודש מירושלם, שזבים וזבות נכנסים בירושלם ואין נכנסים בהר הבית. החיל מקודש מהר הבית, שנכרים וטמאי מת נכנסין בהר הבית ואין נכנסין לחיל.

עזרת הנשים מקודשת מן החיל שטבול יום נכנס לחיל ואינו נכנס לעזרת הנשים.

עזרת ישראל מקודשת מעזרת הנשים שמחוסרי כפורים נכנסין לעזרת הנשים ואין נכנסין לעזרת ישראל.

ישראל מעורבי שמש נכנסים לעזרת הכהנים על רוחב אחת עשרה ועל אורך מאה ושלשים וחמש [זאת לצרכי המקדש] אבל לא היו עומדים [הישראלים] על הדוכן. והלויים היו עומדים על הדוכן אבל לא היו נכנסים לפנים מכאן.

ובעלי מומין כהנים פרועי ראש ושתויי יין היו נכנסים לפנים מכאן, אבל לא היו נכנסים בין האולם ולמזבח, ולא לאולם ולא להיכל, ולא לסביבות המזבח ארבע אמות. ושאר הכהנים נכנסים [לעבודה] לאולם ולהיכל ולסביבות המזבח ארבע אמות.

אבל לא היו נכנסין לבית קדש הקדשים. וכהן גדול היה נכנס לבית קדש הקדשים ארבע פעמים ביום הכפורים".