קרבנות נזיר טמא

קרבנות נזיר טמא הם קרבנות של נזיר שנטמא למת, ומביא אותם ביום השמיני לטהרתו, או לאחר מכן. הנזיר שנטמא למת, צריך להיטהר מטומאה זו, ולחזור למנות את ימי נזירותו מחדש. לאחר שבעת ימי הטהרה מטומאת מת, מביא הנזיר שלשה קרבנות לבית המקדש - כמתואר בתורה.

וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא: וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ:

— במדבר ו, ט - יב

פירוט הקרבנות

כאמור, הקרבנות אותם חייב הנזיר להביא עם טהרתו מטומאת מת, הם שלשה: א. חטאת העוף. ב. עולת העוף. ג. איל לאשם, הנקרא אשם נזיר.

סדר ההקרבה

תחילה מביא הנזיר חטאת העוף. לאחר מכן מביא הנזיר עולת העוף, ולבסוף מביא - 'אשם נזיר'.

התחלת הנזירות מחדש

תחילה על הנזיר להטהר ולהתגלח ביום השביעי, ומשהביא את קרבן החטאת ביום השמיני, מתחיל הנזיר לספור את ימי הנזירות. באשר לעולה ולאשם - אלו אינם מעכבים מלהתחיל את ספירת ימי הנזירות מחדש. ויש אומרים שאף האשם מעכב.

נזיר שנטמא, מתגלח ומביא קרבן בציור נראה נזיר שנטמא למת. הלכה היא, שיתגלח ביום השביעי לטהרתו מטומאת מת, וביום השמיני מביא את קרבנותיו למקדש ומתחיל את מניין ימי נזירותו מחדש.