שיר של יום
פרקי שירה שהלויים משוררים בעת ניסוך היין.
הממונים על השירה במקדש היו הלויים. חלק משירה זו הינה אמירת 'שיר של יום', כלומר, פרקים משירת דוד בתהלים שנאמרו במקדש בכל יום, כדי לתת שבח והודיה לה' על שהשרה שכינתו בישראל ובמקדש[1].
אמירת 'שיר של יום' – כיצד?
שיר של יום במקדש נאמר בסיום עבודת תמיד של שחר ובסיום עבודת התמיד של בין הערביים. שירת הלויים החלה עם ניסוך היין על המזבח. סדר הדברים מתואר במשנה: "נתנו לו יין לנסך; הסגן עומד על הקרן והסודרים בידו. שני כהנים עומדין על שלחן החלבים ושתי חצוצרות בידם - תקעו והריעו ותקעו. באו ועמדו אצל בן ארזא - אחד מימינו ואחד משמאלו. שחה [התכופף הכהן] לנסך, והניף הסגן בסודרים, והקיש בן ארזא בצלצל, ודברו הלויים בשיר. הגיעו לפרק [שכן, כל מזמור נחלק לשלשה חלקים] תקעו [הכהנים תקיעה, תרועה ותקיעה] והשתחוו העם. על כל פרק - תקיעה, ועל כל תקיעה – השתחויה"[2].
פרקי השירה בחול ובשבת
לכל יום ויום נקבע מזמור מיוחד אותו שרו הלויים באותו יום. ביום הראשון שרו את המזמור - 'לה' הארץ ומלואה'[3]. ביום השני שרו - 'גדול ה' ומהולל מאד'[4]. ביום השלישי את המזמור - 'אלהים ניצב בעדת אל'[5], וביום הרביעי שרו הלויים את 'אל נקמות ה[6]. ביום החמישי – 'הרנינו לא-להים עוזנו'[7], וביום השישי שרו - 'ה' מלך גאות לבש'[8]. ביום השבת, בשחר שרו הלויים את 'מזמור שיר ליום השבת'[9], ובמוסף שרו את שירת האזינו כשהיא מחולקת לששה חלקים, כשבכל שבת קוראים חלק אחר[10]. בבין הערביים של שבת שרו הלווים את 'אז ישיר משה' ו'מי כמוך'[11].
פרקי השירה בחגים
ראש השנה
ערך מורחב – ראש השנה
במוסף שרו הלווים את 'הרנינו לאלהים עוזנו'[12], ואם חל ראש השנה ביום חמישי אומרים 'הסירותי מסבל שכמו'[13], ובתפילת המנחה שרו את 'קול ה' יחיל מדבר'[14].
סוכות
- ערך מורחב – סוכות בירושלים עיר המקדש
בימי חול המועד סוכות נקבע סדר שיר של יום כדלהלן[15]: ביום הראשון שרו הלווים את מזמור 'הבו לה' בני אלים'[16]. ביום השני את מזמור 'ולרשע אמר אלהים'[17]. ביום השלישי שרו 'מי יקום לי עם מרעים'[18], וביום הרביעי אומרים 'בינו בוערים בעם'. ביום החמישי - 'הסירותי מסבל שכמו'[19]. ביום השישי שרו - 'ימוטו כל מוסדי ארץ'[20], וביום השבת כשחל בחול המועד שרים את 'מזמור שיר ליום השבת', ו'ימוטו' נדחה.
פסח
- ערך מורחב – פסח מעובין
לדעת האחרונים[21] היו שרים הלויים בחג הפסח פרקים מיוחדים: ביום הראשון שרים - 'בצאת ישראל ממצרים'[22]. ביום השני - 'משכיל לאסף'[23]. ביום השלישי שרים - 'רועה ישראל'[24]. ביום הרביעי - 'הודו לה' קראו בשמו'[25]. ביום החמישי - 'הללו את ה[26], וביום השישי שרים את מזמור 'הריעו לה' כל הארץ'[27]. ביום השביעי היו שרים הלויים את מזמור 'למנצח לעבד'[28].
מן המדרש
שירת הלויים במקדש – המשך לשירת מלאכי השרת על הקרבן
באבות דרבי נתן (א) מתוארת שירת אדם הראשון, שהתקיימה ביום השבת, בעת הקרבת קרבן ראשון על המזבח, כשהמלוים את שירתו היו מלאכי השרת. כך היא לשון המדרש: "כיון שבא לעת ערב, ראה אדם הראשון את העולם שמחשיך ובא [השמש] למערב, אמר: אוי לי! בשביל שסרחתי הקדוש ברוך הוא מחשיך עלי את העולם! והוא אינו יודע שכן דרך העולם. לשחרית, כיון שראה את העולם שמאיר ובא למזרח, שמח שמחה גדולה. עמד ובנה מזבחות, והביא שור שקרנותיו קודמות לפרסותיו והעלהו עולה, שנאמר: 'ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס'... באותה שעה ירדו שלש כתות של מלאכי השרת ובידיהם כנורות ונבלים וכל כלי שיר, והיו אומרים שירה עמו, שנאמר: 'מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'... להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות'".
הערות שוליים
- ↑ שו"ת בנין שלמה ח"ב או"ח סימן א.
- ↑ תמיד לג, ב.
- ↑ תהילים כ, ד.
- ↑ תהילים מח.
- ↑ תהילים פב.
- ↑ תהילים צד.
- ↑ תהילים פא.
- ↑ תהילים צג.
- ↑ תהילים צב.
- ↑ דברים לב. רמב"ם תמידין ומוספין ו, ט.
- ↑ שמות טו. משנה תמיד ז, ד. רמב"ם תמידין ומוספין ו, ט.
- ↑ תהלים פא.
- ↑ תהילים פא.
- ↑ ראש השנה לא, א. רמב"ם תמידין ומוספין ו, ט. תהלים כט.
- ↑ סוכה נה, א. רמב"ם תמידין ומוספין י, יא. ולדעת הגר"א הוא הדין גם בחול המועד פסח.
- ↑ תהלים כט.
- ↑ תהלים נ.
- ↑ תהילים צד.
- ↑ תהילים פא.
- ↑ תהלים פב.
- ↑ ספר עבודת הקרבנות ח"ב סימן נט, בשם הגר"א.
- ↑ תהלים קיד.
- ↑ תהלים עח.
- ↑ תהילים פ.
- ↑ תהלים קה.
- ↑ תהלים קלה.
- ↑ תהלים סו.
- ↑ תהילים יח.