איל כהן גדול ביום הכיפורים
איל כהן גדול ביום הכיפורים הוא איל לעולה שמקריב כהן גדול ביום הכיפורים אחר צאתו מקדש הקדשים, ונקרא – 'אילו של אהרון'. המקור לכך מהכתוב בתורה: "בזאת יבוא אהרון אל הקודש, בפר בן בקר… ואיל לעולה"[1].
רקע - קרבנות יום הכיפורים
ביום הכיפורים מקריבים תחילה את קרבן תמיד של שחר כבכל יום. לאחר מכן מקריבים את המוספים: פר, איל ושבעה כבשים, וכן שעיר. בנוסף לכך מביאים שני קרבנות של כהן גדול פר לחטאת ואיל לעולה –הנקרא: 'אילו של כהן גדול'. יחד עמו מביאים איל של צבור, הנקרא: 'איל העם'[2].
זמן הקרבתו
איל זה קרב על גבי המזבח בסיום עבודת כהן גדול בקודש הקדשים. בצאת הכהן הגדול מקודש הקדשים, הולך לבית הטבילה, פושט בגדי לבן, מקדש ידיו ורגליו, טובל, לובש בגדי זהב ושוב מקדש - ומקריב את 'איל כהן גדול' על גבי המזבח (יחד עם שעיר המוסף ואיל העם)[3]. המקור לכך בפסוק: 'ויצא [מקודש הקדשים] ועשה את עולתו ואת עולת העם'[4].
דיני הקרבן
אילו של כהן גדול אינו כשאר קרבנות ציבור הנקנים בכספי ציבור, אלא נחשב כקורבן יחיד הנקנה בכספו של הכהן גדול[5], לפיכך, אם אבד - חייב הכהן הגדול באחריותו ובאחריות נסכיו[6].
נסכי האיל הם שני עשרונים סולת, שלישית ההין שמן ושלישית ההין יין, ככל עולת איל[7].
מן המדרש
איל כהן גדול להזכיר את העקידה
'בזאת יבוא אהרן אל הקודש… ואיל לעולה': איל… להזכיר את זכות יצחק והעקידה ביום הכיפורים. (ויקרא רבה כא, יא)