מנחת חינוך

מתוך ויקימקדש

מנחת חינוך היא מנחה שמביא הכהן בטרם יכנס לעבודתו בפעם הראשונה, ובמנחה זו הוא מתחנך לעבודה.

נאמר בתורה: "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ" (ויקרא ו, יג). חכמינו ז"ל לומדים מכאן, שיש קרבן שמקריב הכהן הגדול עם תחילת עבודתו במקדש, היינו, מנחת חביתין. כך גם בניו אחריו מביאים קרבן מנחה שמקריב כהן הדיוט[1], וכל כהן בטרם יכנס לעבודתו ככהן במקדש לראשונה - מקריב מנחה זו[2].

כהן הדיוט שנתמנה להיות כהן גדול, אף הוא מביא מנחה זו בטרם יתחיל בעבודתו במעמדו החדש[3].

דיני המנחה

מנחה זו שווה בדיניה למנחת החביתין של הכהן הגדול, אלא שבניגוד למנחת החביתין אשר נחצית לשני חלקים, מנחה זו מוקרבת כשהיא שלימה[4].

ככל מנחת כהן, מנחת חינוך אינה נאכלת, אלא מוקטרת כליל על המזבח.

דין כהן שעבד מבלי שהקריבה קודם לכן

הדעה המקובלת להלכה היא, שכהן שלא הקריב מנחת חביתין ועבד - עבודתו כשרה[5]. ויש סוברים, שעבודתו פסולה[6].

שאלת חידוש העבודה בטומאה, מבלי שהכהנים יקריבוה

התעוררה השאלה - האם ניתן לחדש בזמן הזה את עבודת המקדש בטומאה? שכן, ככלל, אסור לכהן לעבוד לכתחילה בטרם יקריב מנחת חינוך, והרי בניגוד לעבודות אחרות הדוחות את הטומאה, כגון הדלקת המנורה והקרבת תמידים ומוספים, אין הקרבת מנחת חינוך דוחה את הטומאה, היות שאיננה קרבן שקבוע לו זמן[7]. אם כן, שמא לא נוכל כלל לחדש את עבודת המקדש בזמן הזה, כל עוד אין אפשרות מעשית להיטהר מטומאת מת, מאחר שלא יוכלו הכהנים לעבוד אף לא עבודה אחת, מחמת חוסר האפשרות להקריב מנחה זו.

ניתן לפשוט ספק זה, מהכלל ההלכתי שמותר לעבור, אף בקום ועשה, על מצוות עשה לצורך קיום מצוות עשה של רבים, או מצוות עשה שיש בה חשיבות מיוחדת. ובוודאי שהקרבת קרבנות ציבור ועבודות סדר היום והמועדים במקדש מוגדרות גם כמצוות של רבים וגם כמצוות שלהן חשיבות מיוחדת. ואף לצורך הקרבת קרבן פסח - שהוא קרבן יחיד - מותר לכהנים לעבוד גם כשלא היתה בידם האפשרות להקריב מנחת חינוך.

יש להביא ראייה לכך שבלית ברירה, מותר לכהנים לעבוד מבלי להקריב קודם לכן את מנחתם, מן ההלכה האמורה בעניין מחוסר כיפורים בערב הפסח, שאם לא הקריב קרבנותיו לפני הקרבת תמיד של בין הערביים, מקריבים אותם הכהנים אחר הקרבת התמיד, אף שיש בכך איסור משום מצוות עשה של השלמה. זאת על מנת לאפשר למחוסר הכיפרים להקריב פסחו, שכן הקרבת קרבן פסח היא מצווה חשובה שיש בביטולה כרת. מדין זה למדו ראשונים שאף מצווה חשובה של יחיד דוחה עשה, ושמותר אפילו לאדם אחר לעבור על העשה עבור מטרה זו.

'מנחת חינוך' לכהן - עם תחילת עבודתו במקדש בציור נראה כהן הנכנס לעבודתו לראשונה ככהן במקדש. כהן זה מביא 'מנחת חינוך' עשויה סולת, ואפויה, ונחלקת לשתים עשרה חלות. הכהן מביא את המנחה ובה שמן ולבונה לאש המערכה בראש המזבח.


הערות שוליים

  1. מנחות נא, ב.
  2. רש"י ויקרא שם; רמב"ם כלי המקדש ה, טז.
  3. מנחות עח, א; רמב"ם שם ה, יז.
  4. רמב"ם מעשה הקרבנות יג, ד.
  5. תוספתא חגיגה ב,ט, סנהדרין ז, א; ירושלמי שקלים ז, ג; רמב"ם כלי המקדש ה, טז; יראים סימן תמז; סמ"ג עשין קפו.
  6. תורת כהנים שם; פסיקתא זוטרתא ויקרא שם; גרסת הגר"א בירושלמי שם.
  7. תורת כהנים פרשת צו ג, ד. ואף ששם נתמעטה מנחת חינוך מדחיית שבת וטומאה, (בניגוד לחביתי כהן גדול), מהכתוב "*זֶה* קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו", נראה לפרש שהסיבה היסודית בגינה אין מנחה זו דוחה טומאה היא שאין זמנה קבוע, אלא שאת האפשרות לדמות מנחת חינוך למנחת חביתין לעניין זה דחו חז"ל מכח הדרשה של המילה "זה".
שגיאת ציטוט: התג <ref> בשם "הערה1" המוגדר בתוך <references> אינו נמצא בשימוש בטקסט שלפניו.