תדיר

תדיר הוא מושג הלכתי המתייחס לקרבנות וגם לשאר מצוות. קרבן תדיר, כלומר. שהקרבתו שכיחה - יש להקדים את הקרבתו לקרבנות אחרים. הלכה כללית בתורה קובעת: "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם". הלכה זו מקורה בהלכות הקרבנות, עליהם נאמר: "מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד - תעשו את אלה", כלומר, יש להקדים את קרבן התמיד של שחר ורק לאחריה להקריב את קרבנות המוסף. מסיבה זו קרבנות המוסף קרב על פי סדר תדירותם, וכגון, מוסף של שבת קרב קודם למוסף של ראש חודש, וזה של ראש חודש קרב קודם למוסף של ראש השנה.

הגדרת 'תדיר'

הכלל הקובע את התדירות תלוי בשאלה - האם יש חיוב מן התורה להביא את הקרבן בזמן קבוע ולעתים קרובות. כגון, בדוגמה לעיל, שקרבן השבת קבוע ותכוף ביחס לקרבן ראש חודש. לעומת זאת, קרבן שהתורה לא קבעה לו תאריך מסוים בשנה, אלא שהקרבתו נפוצה יותר, אינו קודם לקרבנות אחרים.

לדוגמה, קרבן שלמים, שהוא נפוץ על ידי נדרים ונדבות שמביאים ישראל לעתים קרובות, אינו קודם משום כך לחטאת ואשם שהקרבתם שכיחה פחות. זאת משום ששכיחותו הרבה של השלמים אינה מגדירתו כתדיר. במקרה זה אף חובה להקדים ולהקריב את החטאת ואת האשם לפני השלמים, לאור קדושתם היתרה, שהם מוגדרים כקדשי קדשים, בעוד השלמים - קדשים קלים.

מהלכות קרבן תדיר ושאינו תדיר

כאשר הקרבן התדיר עדיין אינו לפנינו, אך ידוע שהוא עתיד להגיע בזמן הקרוב, יש אומרים שמותר להקריב את הקרבן שאינו תדיר. כאשר מקריבים קרבן תדיר תחילה, אין חובה לזרז את הקרבתו לפני הקרבן שאינו תדיר, אלא ניתן לעשות את שניהם בבת אחת, ובלבד שהקרבן שאינו תדיר לא יקדם לתדיר. בדיעבד, אם הקדימו ושחטו את הקרבן שאינו תדיר, יש להמשיך את זריקת דמו ושאר סדר הקרבתו ברציפות, ואין צורך לחכות ולמרס בדמו עד שישחטו את הקרבן התדיר. כאשר כנגד הקרבן התדיר עומד קרבן שעדיף ממנו בקדושתו - יקריב איזה שירצה. בכל הפרטים הללו, דין קדימת התדיר קל יותר בהשוואה לדין שקרבן התמיד קודם לכל הקרבנות.

תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם בציור נראים שולחנות במקדש בסמוך לכבש המזבח ועליהם מונחים אברי קרבנות. על השלחן מימין מונחים אברי תמיד של שחר, אשר טרם העלו אותם על גבי המזבח. על השלחן משמאל מונחים אברי קרבן מוסף של שבת, שנשחט זה עתה. הלכה היא, שיש להקדים את הקרבת אברי תמיד של שחר ולהביאם תחילה אל אש המערכה, ורק לאחר מכן להקריב את אברי קרבן המוסף.