נוב

נוב: מקום בו שכן המשכן לאחר חורבן משכן שילה*.

בתקופה שבין כניסת עם ישראל לארץ ישראל לבין בניין המקדש נדד המשכן ממקום למקום, ושכן בארבעה מקומות בארץ: גלגל*, שילה*, נוב וגבעון*. לאחר חורבן העיר שילה בידי פלישתים עבר המשכן לנוב עיר הכהנים, שם שהה שלש עשרה שנה, עד חורבן העיר בימי שאול המלך.

נוב עיר הכהנים

העיר נוב היתה אחת מארבעים ושמונה ערי לויים בארץ ישראל, והיתה בנחלת בנימין. זו העיר היחידה מבין הערים בארץ ישראל הנקראת "עיר הכהנים". מסיבה זו נקבע המשכן בעיר זו לאחר חורבן שילה, ואמרו חכמים בעניין זה: "בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל: בשילה, ונוב וגבעון... ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין, שנאמר: 'חופף עליו כל היום' - כל חפיפות [רחיפות השכינה] לא יהיו אלא בחלקו של בנימין". יש המזהים את העיר נוב עם שכונת 'רמת שלמה' בצפון ירושלים.

מהלכות משכן נוב

משכן נוב – עיר הכהנים
בציור נראה המשכן בנוב, שהיה שונה ממשכן שילה הבנוי מאבנים ודומה למשכן שבגלגל ובמדבר.

לאחר חורבן שילה העביר שמואל הנביא את המשכן לנוב עיר הכהנים, שם שהה שלש עשרה שנה עד חורבן המקום בידי שאול. מדברי חז"ל עולה, שמשכן שילה היה עשוי אבנים, ואילו משכן נוב נעשה מקרשי המשכן. באשר למזבח, קיים דיון בגמרא, האם היה בנוב מזבח נחושת או של אבנים, ודעת רבי אלעזר בן יעקב היא, ש"מזבח של שילה של אבנים היה", וכך, לדעתו, גם המזבח של נוב.

משכן נוב - בלא ארון

משכן נוב היה ללא ארון הברית, שכן, הארון נשבה והיה בשדה פלישתים, ואחר כך עמד שנים רבות בקרית יערים. במציאות זו, הלכה היא, שיש למשכן נוב דין של 'במה גדולה'*, כלומר, שמקריבים במשכן זה קרבנות ציבור, וחלק בלבד מקרבנות היחיד. כך גם באשר לעבודת יום הכיפורים, יש מי שאומר, שבהעדר ארון לא הקימו קדש קדשים במשכן נוב, ולכן לא נעשו בו הזאות יום הכיפורים, גם לא הקטירו שם קטורת של יום הכיפורים. בתקופת משכן נוב אין לעיר זו דין של ירושלים, לפיכך, בתקופה זו היה נאכל מעשר שני בכל ערי ישראל.

ראה ערך 'גלגל' בדבר השינויים להלכה, בין משכן שילה, לבין המשכן בתקופת גלגל ונוב.

מן המדרש

קדושת נוב עיר הכהנים - והנס בימי חזקיהו

בנוב עיר הכהנים הסמוכה לירושלים, אירע אחד הניסים הגדולים המתוארים בתנ"ך. היה זה בליל פסח, כשכהני העיר עלו לבית המקדש עם משפחותיהם, והיו עסוקים בעבודות הקשורות להקרבת קרבן פסח במקדש. ואמרו חז"ל: "אותו לילה ליל פסח היה, שעלה סנחריב על ירושלים... ושמע אותן קוראין הלל... והיה מבזה על ירושלים, כשראה אותה, אמר: בשביל העיר הזאת הקטנה הייתי מייגע כל הצבא הזה?!... שנאמר: 'עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון' (ישעיה י, לב). ואמר לחיילותיו: לינו הלילה [כאן בעיר נוב הריקה מתושביה] ובשחרית אנו נוטלין אותה אבן אבן והולכין... מה עשה הקדוש ברוך הוא? – "ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף [איש]" (מלכים ב' יט, לה)... ואותו הלילה ליל הפסח היה, ונעשה הנס הזה על ידי חזקיה" (ספרי דאגדתא על אסתר פרשה ו).