עלי הכהן
עלי הכהן: מנהיג, שופט וכהן גדול בשלהי ימי משכן שילה. עלי הכהן שפט את ישראל לאחר שמשון[1], והוא בן חמישים ושמונה שנים, ותקופת הנהגתו נמשכה ארבעים שנה[2]. היה ממעבירי השמועה וקיבל תורה מהשופטים[3], מהזקנים ומפנחס[4], וכך העביר התורה שבעל פה לשמואל ממשיכו[5]. במשך השנים הראשונות של כיבוש הארץ עברה הכהונה הגדולה מאלעזר בן אהרן הכהן דור אחר דור לבניו, אולם לאחר פרשת פילגש בגבעה, עברה הכהונה הגדולה לבני איתמר, ולעלי שהיה מבני בניו. שלשלת בית עלי נמשכה במשך שבעים ושתים שנה, עד שקלקלו בניו - חפני ופנחס, ובימי מלכות שלמה חזרה הכהונה לבני אלעזר[6]. בסוף ימי עלי הכהן גלה ארון הברית לארץ פלישתים[7], וכשמת עלי חרבה שילה והמשכן עבר לנוב[8]. עלי במשכן שילה: בימי עלי פחתה רוח הנבואה בישראל, ככתוב: "ודבר ה' היה יקר בימים ההם - אין חזון נפרץ"[9], וכן מצינו, כשחנה באה להתפלל במשכן שילה, חשב אותה עלי לשיכורה, ואמרה לו חנה: "לא אדני"[10], ודרשו חכמים - לא אדון אתה בדבר הזה, ואין רוח הקודש בך שדנתני לכף חובה[11]. מכאן שאפילו על עלי הזקן לא שרתה רוח הקודש תדיר. אף על פי כן בזכות ברכתו זכתה חנה ונפקדה, וילדה את שמואל הנביא[12]. בני עלי: בני עלי חפני ופינחס, לא הלכו בדרכי אביהם ומפני כך הזקין מעוונות בניו[13]. ואמרו חז"ל שחטאו בביזיון קדשים ובגילוי עריות[14]. בזיון קדשים - ככתוב: "גם בטרם יקטירון את החֵלֶב, ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח: תנה בשר לצלות לכהן, ולא יקח ממך בשר מבושל - כי אם חי! ויאמר אליו האיש: קטר יקטירון כיום החלב, וקח לך כאשר תאוה נפשך! ואמר לו: לא! כי עתה תתן! ואם לא - לקחתי בחזקה!"[15]. כלומר, פעלו בניגוד להלכה, ולקחו את הבשר מיד אחר השחיטה ולא המתינו לאחר הקטרת החלבים. באשר לגילוי עריות נאמר: "ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל, ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד"[16]. יש אומרים, שרק חפני חטא, אבל פנחס שייחסו הכתוב[17] לא חטא[18]. ויש אומרים: אף חפני לא חטא, אלא מתוך שלא מיהרו להקריב את קיני הנשים היולדות והזבות, ועיכבו אותן מלשוב לביתן, מעלה עליהם הכתוב כאילו חטאו[19]. אף על פי שיש הממעטים בחטאם, אמרו חכמים: "מפני מה חרבה שילה? מפני שהיו בה שני דברים: גילוי עריות ובזיון קדשים"[20]. עוד אמרו, שצווחה העזרה על חטא זה: "צאו מכאן בני עלי שטימאו היכל ה'!"[21]. ואכן, בא הנביא אל עלי ובישר לו: "זה לך האות אשר יבוא אל שני בניך אל חפני ופנחס: ביום אחד ימותו שניהם!"[22] ואמרו חז"ל: לא נגזר דינם של בני עלי ליהרג במלחמה אלא שנהגו בזיון קדשים[23]. חורבן משכן שילה בתמונה נראים שרידי העיר שילה, כפי שהם הולכים ונחשפים לאחרונה בחפירות הארכיאולוגיות הנערכות במקום. במהלך החפירות נתגלה כד חרס עתיק מתקופת חורבן משכן שילה. הדבר תואם את קביעת חז"ל בתלמוד, שבמות עלי הכהן חרבה גם העיר שילה וחרב משכן שילה. עלי שומר על קדושת משכן שילה: עלי הכהן מתואר בפסוק כשהוא יושב בעזרה: "ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה'", מכאן למדו חכמים על מעלתו, שזכה לכמה תפקידים בדורו, וכלשון המדרש: "'ועלי הכהן' - שהיה כהן גדול. 'יושב על הכסא' - שהיה מלך. 'על מזוזת היכל ה- שהיה אב בית דין"[24]. מכוח תפקידיו אלה מצינו דעה, שהותר לעלי הכהן לשבת בעזרה, דבר שלא הותר אף למלך, וכך דרשו חז"ל: "'ועלי הכהן יושב'... אף למלכי בית דוד אין ישיבה בעזרה*! ולמי היתה ישיבה? - לכהן גדול! שנאמר: 'ועלי הכהן יושב על הכסא'"[25]. נראה להסביר דעה מיוחדת זו בדברי חז"ל, שבמקרה של עלי הדבר מותר. שכן, לאור השמועות שהגיעו אליו אודות הנעשה בחצרות המשכן, ראה עלי לעצמו חובה לשבת בהתמדה בעזרה שבמשכן שילה, כדי לפקח על סדרי המקדש. ואכן, עמד והוכיח את בניו: "למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שומע... אל בני! כי לא טובה השמועה אשר אנכי שומע"[26]. כך גם הוכיח את חנה: "עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך"[27]. אחרית ימיו: עלי לא זכה שבניו יקבלו את תוכחתו, וסופו, שנתבשר על נפילת הארון בידי פלשתים ועל מות שני בניו במלחמה. מששמע שמועות אלו נפל מכיסאו, שבר את מפרקתו, וכך מת בגיל תשעים ושמונה שנים[28]. על פי המסורת נפטר עלי בי' אייר[29], ואמרו חכמים, כשמת עלי חרבה שילה והמשכן עבר לנוב[30]. עוד הוסיפו, כי בטרם נפטר עלי - זרחה שמשו של שמואל* הרמתי, אשר הכין את הדרך להקמת מלכות ישראל, ולבניין המקדש בירושלים[31]. מדברי חז"ל עונשם של בני עלי לדורות; והצלתם - תורה וגמילות חסדים "'לכן נשבעתי לבית עלי: אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה'... 'בזבח ובמנחה' - אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים". רבה ואביי התייחסו על משפחת בית עלי; רבה שעסק בתורה – חי ארבעים שנה, אביי, שעסק בתורה וגם בגמילות חסדים – חי ששים שנה... משפחה אחת היתה בירושלים, שהיו בניה מתים בני שמונה עשרה שנה. באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי. אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם? שכתוב בהם – 'וכל מרבית ביתך ימותו אנשים'? - לכו ועסקו בתורה וחיו! הלכו ועסקו בתורה – וחיו. והיו קורין אותה – 'משפחת רבן יוחנן' על שמו[32]. עלי הכהן במשכן שילה בציור נראה עלי הכהן כשהוא "יושב על הכסא על מזוזת היכל ה'", ומפקח על הנעשה במשכן, ואומר לחנה בעת תפילתה: "למה תשתכרין!
הערות שוליים
- ↑ ראה סדר עולם פרקים יב - יג; קדמוניות היהודים ב, 49.
- ↑ שמואל א' ד, יח.
- ↑ אבות דרבי נתן (נוסחא ב) פרק א.
- ↑ רמב"ם, הקדמה למשנה תורה.
- ↑ אבות דרבי נתן שם; רמב"ם שם.
- ↑ אליהו רבה פרשה יב; ילקוט שמעוני שופטים סח; קדמוניות היהודים ב, 55.
- ↑ שופטים ד.
- ↑ זבחים קיח, ב.
- ↑ שמואל א', ג, א.
- ↑ שמואל א' א, טו
- ↑ ברכות לא, ב.
- ↑ שמואל א' א, יז. ראה ברכות לא, ב.
- ↑ אגדת בראשית מ, א.
- ↑ ראה יומא ט, א.
- ↑ שמואל א' ב, טו - טז.
- ↑ שמואל א' ב, כב.
- ↑ ראה שמואל א' יד, ג.
- ↑ שבת נה, ב.
- ↑ שבת שם; יומא ט, א.
- ↑ יומא שם.
- ↑ פסחים נז, א; כריתות כח, א.
- ↑ שמואל א' ב, כט - לד.
- ↑ פסיקתא זוטרתא פרשת קרח.
- ↑ מדרש תנחומא שמיני ג. ראה גם מדרש שמואל א, ט.
- ↑ ילקוט שמעוני שמואל א' רמז עח.
- ↑ שמואל א' ב, כג.
- ↑ שמואל א' א, יד.
- ↑ שמואל א' ד, יא - יח.
- ↑ סוף מגילת תענית.
- ↑ זבחים קיח, ב.
- ↑ יומא לח, ב.
- ↑ ראש השנה יח, א.