מזלג

מזלג שלש השיניים
בציור נראים בני עלי חפני ופנחס כשהם נוטלים בשר במזלג שלש השיניים, שלא לרצונו של בעל הקרבן. ברקע נראה עלי הכהן כשהוא יושב על יד מזוזת שער ההיכל בשילה.

מזלג: כלי בצורת קלשון בעל שלוש שיניים.

אחד מן הכלים שנעשו עבור מזבח העולה הוא מזלג גדול שבו הכהנים הופכים את בשר הקרבנות על אש המערכה. בנוסף למזלג זה, היה במקדש מזלג קטן ששימש לדישון המנורה. המזלג נקרא גם 'צינור', או 'צינורא'.

מזלג של מזבח העולה

נאמר בתורה בעניין כלי מזבח העולה*: "ועשית סירותיו לדשנו, ויעיו ומזרקותיו ומזלגותיו ומחתותיו, לכל כליו תעשה נחושת". מזלג זה הוא כלי הדומה בצורתו לקלשון המשמש לאסוף ירק בשדה ולהרים אותו לערימה. מזלג זה נזכר בספר שמואל בעניין הקרבנות במשכן שילה: "והמזלג שלוש השיניים בידו". כן מצינו, שדוד הכין עבור המקדש מזלגות זהב, ככתוב: "המזלגות והמזרקות והקשוות זהב טהור".

הכהנים מכינים את המזבח להקרבת התמיד
בציור נראים הכהנים בעת ההכנות להקרבת התמיד. על פני הכבש נראה כהן העולה למזבח ובידו מזלג, כדי לפנות את בשר הקרבנות שטרם נאכלו בלילה, ותפקידו להניח אותם בערימה בצידי המזבח.

המזלג ושימושו

המזלג שימש את הכהנים להפוך את בשר הקרבנות שעל גבי אש המזבח, כדי לזרז את שריפת האיברים, ומתואר במשנה השימוש במזלג עם הקרבת תמיד של שחר: "ראוהו אחיו [הכהנים] שירד, והם רצו ובאו, מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור, נטלו את המגריפות ואת הצינורות [מזלגות] ועלו לראש המזבח. האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב סונקין [מסלקים אותם מן האש וגודשים ועורמים] אותם לצדדי המזבח".

היפוך בשר הקרבנות – עבודה

היפוך הבשר בעזרת המזלג, הוא חלק מעבודת ההקטרה, שהיא אחת מארבע עבודות הכשרות בכהן בלבד, ולפיכך זר* שהיפך במזלג בבשר הקרבנות - חייב מיתה. גם אם היה הבשר נשרף בלי שהפכוהו במזלג, זר שהיפך בו חייב מיתה, משום שהוא מזרז את שריפת הבשר, וזירוז זה נחשב עבודה.

המזלג לדישון המנורה

מזלג קטן מנחושת היה במקדש לדישון המנורה. במזלג זה היו חותכים את ראשי הפתילות שנשרפו ונותרו בנרות המנורה במהלך הלילה, ומנקים את נרות המנורה מהאפר שבהם. יש אומרים שבמזלג זה היו נוטלים את הפתילות מתוך נרות המנורה, כדי לשים אותן בבית הדשן, ושמים במקומן פתילות חדשות.